Fractures

ביספוספנאטים פומיים קשורים לסרטן ושט (מתוך ה- BMJ)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון BMJ, עולה כי ביספוספנאטים המשמשים לטיפול באוסטיאופורוזיס קשורים בסיכון מוגבר לסרטן ושט.

המחקר הנוכחי פורסם רק שבועות ספורים לאחר שמחקר קודם, אשר השתמש באותו מאגר נתונים, לא זיהה קשר שכזה.

מחקר מקרה הביקורת החדש מצא כי הסיכון היה מובהק סטטיסטית בקרב חולים שמילאו 10 ומעלה מרשמים של התרופות, לעומת אלו שמילאו עד 9 מרשמים.

הסיכון היחסי עלה גם הוא עם השימוש בתרופה הסיכון הוכפל לאורך תקופה של 5 שנים.

יחד עם זאת מומחה לסרטני ושט-קיבה מציע שלא להימנע ממרשם ביספוספנאטים בשלב זה.  לדבריו, יש לשקול היטב את היתרונות של תרופות אלו הכוללים הפחתת סיכון לשבר הירך אל מול הסיכונים כגון זה שהודגם במחקר הנוכחי.

המומחה מציין כי הסיכון המוחלט שנמצא במחקר הינו עדיין קטן יחסית 1- 2 ל- 1,000 בשימוש של כחמש שנים בביספוסנאטים פומיים.  לטענתו, בשלב זה יתרונות התרופות עולים על סיכוניה הפוטנציאליים.

המומחה מסביר כי באופן תיאורטי ביספוספנאטים פומיים עלולים להביא לסרטן ושט עקב גירוי של הושט שעשוי להפוך את הרקמה למתאימה יותר להתמרות ממאירות בחולים מסוימים.

לעומתו, מציין מומחה נוסף, כי היארעות אדנוקרצינומה של הושט עולה באופן מהיר יותר מכל ממאירות אחרת ב- 5 השנים האחרונות ובעיקר במדינות מערביות, והסיבות לעליה זו עדיין אינן ברורות.

כאמור, ממצאי המחקר הנוכחי סותרים תוצאות מחקר בריטי נוסף שלא הדגים כל קשר בין התרופות וסיכון מוגבר לסרטן ושט, כאשר שני המחקרים ביצעו שימוש בנתוני ה- UK General Practice Research Database.

כותבי מאמר המערכת הנלווה למחקר הנוכחי מציינים כי הבדל מהותי בין שני המחקרים הינו אורך המעקב הממוצע שבוצע 7.7 שנים במחקר הנוכחי, לעומת 4.5 שנים במחקר הקודם שלא העלה קשר.  בנוסף, נטען כי המחקר הנוכחי כלל גודל מדגם מתאים יותר.

החוקרים מוסיפים כי למחקרם היה תוקף סטטיסטי משמעותי יותר לאור התאמת 5 נבדקי ביקורת לכל מקרה, בשונה מהתאמת מקרה ביקורת יחיד לכל מקרה מחקר במחקר הקודם.

כותבי מאמר המערכת מסבירים כי בעקבות תוצאות המחקר יש ראשית להדריך את החולים הנוטלים ביספוספנאטים כיצד יש ליטול את התרופה באופן הנכון ביותר.  את התרופה יש ליטול בשעות הבוקר עם כוס מים מלאה ועל קיבה ריקה, לפחות 30 60 דקות לפני צריכת מזון, משקה או תרופה ראשונים.  כמו כן יש להמנע משכיבה ב- 30 60 הדקות לאחר נטילת התרופה.

המומחים מציינים כי לאחר שהועלה קשר אפשרי בין נטילת ביספוסנאטים ובעיות הקשורות בושט עודכנו ההוראות לנטילת התרופה המצויות על אריזתה, וכן הומלץ לאלו עם עבר של הפרעות בושט להימנע מנטילת התרופה. 

יש לציין כי שני המחקרים מפורסמים כשנה לאחר שה- FDA (Food and Drug Administration) דיווח על 23 מקרי סרטן ושט בין השנים 1995 2008 בחולים שנטלו alendronate ו 31 מקרים נוספים בחולים שנטלו ביספוספנאטים אחרים.  דיווח זה הביא לביצועם של שני מחקרים בעניין, אולם אלו לא היו מאורגנים דיים על מנת לספק תוצאות מובהקות.

אי לכך שני המחקרים האחרונים שבוצעו והתבססו על אותו מאגר מידע הם אלו שיש להישען עליהם.

המחקר הראשון שלא העלה קשר בין ביספוסנאטים וסיכון מוגבר לסרטן ושט השווה את היארעות סרטן ושט וסרטן קיבה בחולים שנחשפו או לא נחשפו לביספוספנאטים פומיים.

המחקר הנוכחי השווה את התכיפות של החשיפה לביספוספנאטים פומיים במקרי המחקר ובמקרי הביקורת שהותאמו.

במחקר זה ביקשו החוקרים לבדוק האם סיכון לסרטן ושט, אך לא סרטן קיבה או מעי הינו מוגבר בקרב נוטלי ביספוספנאטים פומיים.

במסגרת המחקר זוהו גברים ונשים בני 40 שנים ומעלה 2,954 עם סרטן ושט, 2,018 עם סרטן קיבה, ו 10,641 עם סרטן מעי.  5 נבדקי ביקורת הותאמו לכל מקרה לפי גיל, מין, עיסוק ומשך התצפית.

לאחר התאמה לעישון, צריכת אלכוהול, ו BMI (body mass index), נבדקו הסיכונים היחסיים לכל אחד מסוגי הסרטן.

מתוצאות המחקר עלה כי היארעות סרטן ושט הייתה גבוהה יותר בקרב אלו עם מרשם אחד ויותר בעברם לביספוספנאטים פומיים בהשוואה לאלו ללא מרשמים כלל (סיכון יחסי, 1.30; 95% CI, 1.02 – 1.66; P = .02).

הסיכון לסרטן ושט היה משמעותית גבוה יותר לאחר 10 מרשמים ומעלה (סיכון יחסי, 1.93; 95% CI, 1.37 – 2.70) בהשוואה ל- 1- 9 מרשמים (סיכון יחסי, 0.93; 95% CI, 0.66 – 1.31; P for heterogeneity = .002), וכן עבור שימוש של למעלה מ- 3 שנים (סיכון יחסי לעומת העדר מרשם, 2.24; 95% CI, 1.47 – 3.43).

הכפלה זו של הסיכון עם משך צריכה ממושך יותר של התרופה הינה משמעותית ביותר, כך שהסיכון היחסי באלו שנטלו את התרופה במשך פחות משנה או בין שנה ל- 3 שנים היה סביב 1 עבור שתי התקופות כלומר הם לא הדגימו סיכון מוגבר.

החוקרים מדווחים כי סרטנים של הושט והמעי לא היו קשורים בשימוש בביספוספנאטים פומיים.

BMJ. 2010; 341:c4444, c4506

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • פעילות גופנית תחת השגחה ארוכת טווח משפרת יכולת תפקודית בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Rheumatology)

    פעילות גופנית תחת השגחה ארוכת טווח משפרת יכולת תפקודית בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Rheumatology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית תחת השגחה לאורך זמן מלווה בשיפור משמעותי ביכולת התפקודית ואיכות החיים של חולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Axial Spondyloarthritis) ומגבלה תפקודית חמורה. במסגרת מחקר בן 52 שבועות בחנו החוקרים את היעילות של פעילות גופנית מותאמת אישית במבוגרים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי […]

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Ustekinumab-ttwe (או Pyzchiva) כתכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (סטלרה) לטיפול במגוון מצבים דלקתיים. בנוסף, הסוכנות קבעה באופן זמני כי התרופה אינה שונה מהתכשיר המקורי וצעד זה יאפשר לרוקחים בארצות הברית להחליף את התכשיר הביוסימילאר בתכשיר המקור ללא תלות במרשם שניתן מהרופא. התכשיר Ustekinumab-ttwe, אנטגוניסט […]

  • משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide במינון 10 מ”ג עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide במינון 10 מ”ג בלבד בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס D (HDV, או Hepatitis D Virus) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. במחקר בשלב 3, טיפול מונותרפי ב- Bulevirtide הוביל לתגובה נגיפית בחולים עם זיהום כרוני […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • האם טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib משפר הישרדות בחולי מלנומה? (N Engl J Med)

    האם טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib משפר הישרדות בחולי מלנומה? (N Engl J Med)

    בחולים עם מלנומה בשלב III לאחר התערבות ניתוחית, טיפול משלים במשלב Dabrafenib עם Trametinib הפחית את הסיכון לתמותה בהיקף של 20% לעומת פלסבו, אם כי התועלת ההישרדות הכוללת לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. בחולים עם מוטציית BRAF V600E הטיפול המשולב הפחית את הסיכון […]

  • אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בחולים עם אורטיקריה תועדה עליה של 49% בסיכון להתפתחות מחלה ממארת בשנה הראשונה לאחר האבחנה, עם ירידה בסיכון ל-6% בשנים הבאות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגרים בדנמרק ובחן את היארעות הסיכון לממאירות בקרב חולים עם אורטיקריה בהשוואה לסיכון לממאירות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה