בחולים עם שחפת עמידה לטיפול ב-Rifampin, אשר רגישה לטיפול בפלאורוקווינולונים ואמינוגליקוזידים, משטר טיפול מקוצר אינו-נחות בהשוואה לטיפול ארוך יותר, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
החוקרים השלימו מחקר העדר-נחיתות בשלב 3 בקרב משתתפים עם שחפת עמידה לטיפול ב-Rifampin, עם זיהום רגיש לפלאורוקווינולונים ואמינוגליקוזידים. המשתתפים חולקו באקראי, ביחס 2:1, למשטר טיפול קצר (9-11 חודשים) שכלל Moxifloxacin במינון גבוה או משטר טיפול ארוך (20 חודשים), שתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי משנת 2011.
תוצא היעילות העיקרי היה תרביות שליליות ל-Mycobacterium tuberculosis לאחר 132 שבועות ומוקדם יותר, ללא תרבית חיובית או תוצא שלילי קודם.
מבין 424 משתתפים שחולקו באקראי במסגרת המחקר, 383 נכללו באוכלוסיה לפי כוונה לטפל. תוצאות חיוביות תועדו ב-79.8% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול הממושך וב-78.8% באלו בקבוצת הטיפול המקוצר (p=0.02 להעדר נחיתות). תוצאות העדר-נחיתות היו עקביות בקרב 321 המשתתפים בניתוח לפי פרוטוקול.
אירוע חריג בדרגה 3 ומעלה תועד ב-45.4% מהמשתתפים תחת משטר טיפול ארוך-טווח וב-48.2% מאלו בקבוצת טיפול קצר-טווח. הארכה של מקטע QT או מקטע QT מתוקן עד 500 מילי-שניות תועדו ב-11% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול המקוצר, בהשוואה ל-6.4% באלו בקבוצת הטיפול הארוך (P=0.14); בשל ההיארעות הגבוהה יותר עם טיפול מקוצר, המשתתפים היו במעקב הדוק וחלק נדרשו להתאמת הטיפול התרופתי.
שיעורי התמותה עמדו על 8.5% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול המקוצר ועל 6.4% בקבוצת הטיפול הארוך, ועמידות נרכשת לפלאורוקווינולונים או אמינוגליקוזידים תועדה ב-3.3% ו-2.3%, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לטיפול מקוצר כנגד שחפת בטיחות דומה לטיפול ממושך יותר בחולים עם זיהום עמיד ל-Rifampin, אך רגיש לפלאורוקווינולונים ואמינוגליקוזידים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!