במאמר שפורסם ב-Cochrane Library מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בהשוואה לפלסבו, טיפול ב-Duloxetine (סימבלטה) ו-Milnacipran (Savella) ממשפחת SNRI (Selective Serotonin and Noradrenalin Reuptake Inhibitor) מעט יעיל יותר בהקלה על הכאב בחולים עם תסמונת פיברומיאלגיה. עם זאת, תרופות אלו אינן עדיפות משמעותית על פלסבו בהפחתת העייפות והשינה או שיפור איכות החיים של החולים ונראה כי כרוכות בתופעות לוואי רבות יותר.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Cochrane Central Register of Controlled Trials, MEDLINE, EMBASE ועוד בחיפוש אחר מחקרים שפורסמו ומחקרים שנערכים בימים אלו להערכת הטיפול בתרופות ממשפחת SNRI, בהשוואה לפלסבו, במבוגרים עם פיברומיאלגיה.
במטה-אנליזה נכללו עשרה מחקרים (כולם במימון חברות תרופות) עם 6,038 חולים. חמישה מחקרים בחנו את התועלת של Milnacipran בהשוואה לפלסבו וחמישה בחנו את התועלת של Duloxetine בהשוואה לפלסבו, למשך עד שישה חודשים.
מרבית החולים היו בגילאי 47-51 שנים עם רוב של נשים.
מהמחקר עולה כי ל-Duloxetine ו-Milnacipran הייתה השפעה אינקרמנטלית קטנה בהשוואה לפלסבו בהפחתת הכאב (הבדל מתוקן ממוצע של 0.23-, שיפור יחסי של 6.1%). 192 מבין 1,000 חולים בקבוצת הפלסבו דיווחו על ירידה של לפחות 50% בכאב, בהשוואה ל-280 מבין 1,000 חולים שטופלו ב-SNRI (יחס סיכון של 1.49).
מהנתונים עולה כי עבור כל 11 חולים עם פיברומיאלגיה שיטופלו באחת מהתרופות הללו, אחד יזכה לתוצאה טובה במונחים של הקלה בכאב. יש לטפל במספר דומה של חולים עד להופעת תופעת לוואי חמורה.
החוקרים מדווחים כי Duloxetine הייתה עדיפה על Milnacipran בהקלה על כאב.
אעפ”י שלתרופות אלו חשיבות מתונה בהקלה על כאב, גם פלסבו הביא להפחתת כאב, אם כי באופן מינימאלי. שיעורי התגובה לפלסבו נטו להיות גבוהים יותר במחקרים להערכת תסמינים סובייקטיביים, דוגמת דיכאון וחרדה, כמו גם פיברומיאלגיה.
מהמחקר עולה כי ההשפעה של SNRI בהפחתת עייפות (הבדל מתוקן ממוצע של 0.14-, שיפור יחסי של 2.5%) ואיכות החיים (0.20-, שיפור יחסי של 4.6%) לא הייתה משמעותית בהשוואה לפלסבו. והתרופות לא היו עדיפות על פלסבו בהפחתת בעיות שינה (0.07-, שיפור יחסי של 2.5%).
שיעורי הפרישה בשל תופעות לוואי היו גבוהים יותר משמעותית עם Duloxetine ו-Milnacipran, בהשוואה לפלסבו (196 מבין 1,000 חולים לעומת 107 מבין 1,000 מטופלים). בחילות, יובש בפה, עצירות, כאבי ראש, סחרחורות ונדודי שינה היו התופעות הנפוצות ביותר שהובילו להפסקת הטיפול התרופתי. סיבוכים נדירים של שתי התרופות עשויים לכלול אובדנות, נזק כבדי, דימום חריג, עליה בלחץ הדם והיסוס במתן שתן.
החוקרים מציינים כי שתי התרופות אושרו לטיפול בפיברומיאלגיה בארצות הברית, אך לא באירופה. תרופה שלישית Pregabalin (ליריקה) אושרה גם כן ע”י מנהל התרופות והמזון האמריקאי לטיפול בפיברומיאלגיה.
Cochrane Library. 2013, Issue 1
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!