רקע
המאמר המוצג הוא מאמר סקירה של מטה־אניליזה  מחודש נובמבר 2024 שבו המחברים בדקו את יעלות השימוש  PRP  על הפרעות בזקפה (ED). בטכניקה זו נלקח דם מהמטופל והדגימה מעוברת לצנטריפוגה, לשם הפרדת הפלזמה העשירה בטסיות מהשאר. הפלסמה שעם הטסיות מוזרקת לפין. קיימות מעט התוויות נגד לפעולה זו כגון בעיות קרישה או מחלות דם מסוימות.

שיטות
בשנת 2024 בוצעו חיפוש ספרותי והערכה באמצעות שיטת Cochrane. נבדק ציון המדד הבינלאומי לתפקוד הזקפה (IIEF) והתוצאות המשניות כללו את ההבדל הקליני המינימלי החשוב (MCID) ואת מהירות השיא הסיסטולית  (PSV).

תוצאות
נותחו 12 ניסויים מבוקרים שכוללים 991 מטופלים ו־11 ניסויים חד־זרועיים עם 377 מטופלים. הממצאים הראו שכאשר משווים את קבוצת PRP לקבוצת הביקורת, קבוצת PRP הציגה תוצאות טובות יותר מבחינת ציון ה־IIEF  ומדד MCID (SMD = 0.59 (95% CI: [0.34, 0.84]; RR = 1.94 (95% CI: [1.33, 2.83]). בניסויים החד־זרועיים, נצפתה שיפור משמעותי במדדים לאחר טיפול ב־PRP (SMD = -0.99 95% CI: [-1.53, 0.46]).

בנוסף, המחברים מציינים שהשילוב של PRP עם גלי הלם הניב תוצאות גבוהות משמעותית בהשוואה לגלי הלם בלבד שהיא גישה טיפולית קונבנציונלית הידועה ביכולתה לעודד פרוליפרציה של תאים, רגנרציה של רקמות ובניית כלי דם, הודגמה גם עלייה ב־PSV בקבוצת המטופלים ב־PRP .

מסקנה
מתוצאות הסקירה עולה כי PRP נראה כשיטה יעילה בטיפול בבעיות זקפה, אך נדרש לערוך מחקרים באיכות גבוהה (בחלק מהמחקרים קבוצת הפלצבו השתמשה ב־PED5i), עם כמות  גדולה של נבדקים ועם מעקב ארוך טווח, כדי להגדיר (מינון, תדירות ההזרקה וכדומה) את השימוש ב־PRP.

למאמר

פרופ’ אלכסנדר גרינשטיין, עוסק בכל ענפי האורולוגיה עם התמקצעות מיוחדת בכל הקשור להפרעות בתפקוד מיני. ראש תחום אורולוגיה בחיל רפואה. עבד כרופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי (איכילוב) כמנהל המרפאה האורולוגית. בהמשך עבד כרופא בכיר ביחידה לניו־אורולוגיה במרכז הרפואי ע”ש רמב”ם.

Du S, Sun S, Guo F, Liu H. Efficacy of platelet-rich plasma in the treatment of erectile dysfunction: A meta-analysis of controlled and single-arm trials. PLoS One. 2024 Nov 14;19(11):e0313074. doi: 10.1371/journal.pone.0313074. PMID: 39541282; PMCID: PMC11563399.