אנו מביאים להלן שני קישורים להרצאות שנתנו בתקופה האחרונה ע”י ד”ר רן כץ, אחראי אורולוגיה בהדסה הר הצופים, אשר בהם הוא מציג את הקשר בין רמות טסטוסטרון בסובלים מתסמונת מטבולית ומחלת לב (ההרצאה הראשונה) ובין  טסטוסטרון וסרטן הערמונית (הרצאה שניה) .

בהרצאה הראשונה, העוסקת בקשר שבין בעיות בתפקוד מיני וסינדרום מטבולי ומחלות לב , מתוך כנס שהתקיים לאחרונה בטבריה, ובה ניתן לצפות ולהאזין בקישור זה  (באורך 24 דקות) מדגיש ד”ר כץ את הנקודות הבאות:

• הקשר בין בעיות בתפקוד המיני בקרב גברים לתחלואה קרדיווסקולרית, סינדרום מטבולי וסוכרת קשורה לרמות הטסטוסטרון.


• אי תפקוד מיני היא בעייה נפוצה ומאוד רלבנטית ומשמעותית למי שסובל ממנה


• גורמי סיכון אתרוסקלרוטים הם גם גורמי הסיכון להפרעות בתפקוד המיני : מעשנים, יל”ד, סוכרתי, דיסליפידמיה, השמנה בטנית


• בדר”כ הפגיעה בזקפה קודמת למחלה כלילית ולכן יש לראות בהפרעות בזקפה כסמן וגורם סיכון למחלה כלילית.


• הגורם ההורמונלי, הטסטוסטרון , משמעותי לתפקוד המיני . חוסר בטסטוסטרון עלול להגרם מחבלות, זיהומים, טיפולים תרופתיים, ו…מחלת הסוכרת.


• לחסר טסטוסטרון השפעה לא רק על התפקוד המיני אלא פגיעה במרץ ובתפקוד כללי, ירידה במסת השריר, השמנת יתר ופיתוח תסמונת מטבולית, ואי ספיקה אנדותליאלית. ייתכן שקיים גם קשר לתפקוד לבבי.


• חשוב לכן לבדוק רמות טסטוסטרון בקרב קבוצות סיכון אלה ולטפל בהתאם.


• שיעור התחלואה (תנגודת אינסולין, סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפדמיה, משקל עודף) בקרב הסובלים מאי תפקוד מיני גבוה ביותר.


• חולים עם רמות נמוכות של טסטוסטרון וגורמי סיכון קרדיומטבוליים – נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה משמעותית בתפקוד המיני.


• קיימים אם כן קשרי גומלין משמעותיים בין אי תפקוד מיני לגורמי סיכון קרדיומטבוליים.

להרצאה המלאה

בהרצאה השנייה  (באורך 23 דקות) שעסקה כאמור בקשר בין רמות טסטוסטרון, תסמיני הערמונין והסיכון  לסרטן הערמונית. בהרצאה מנסה ד”ר כץ לענות על השאלה אם ניתן לטפל בחולה בסרטן הערמונית הסובל מרמות טסטוסטרון נמוכות במתן תוספת טסטוסטרון. הנקודות המרכזיות שהוצגו בהרצאה הן:

• אין קשר ישיר בין גודל הערמונית לתסמינים מהם סובלים המטופלים, ולכן צמיחה בגודל הערמונית לסיכון לסרטן.


• סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר בקרב גברים.


• התחלואה מסרטן הערמונית (לא התמותה) היא משמעותית וכוללת תסמינים רבים


• כעיקרון, בחסר טסטוסטרון שהוא סימפטומטי – רצוי וחשוב לטפל (ראו ההרצאה הראשונה)


• הקשר בין טסטוסטרון וסרטן הערמונית : כריתת אשכים גורמת להורדת רמות טסטוסטרון לאפס וקשורה לירידה בגידול סרטני. לכן בטיפול בסרטן ערמונית נותנים דיכוי הורמונלי לצורך כיווץ הערמונית , וזה משפר את התגובה להקרנות.


• היעילות של דיכוי הטסטוסטרון במחלה גרורתית היא לעד כ-3 שנים, אך לאחר מכן היעילות עפ”ר נפסקת.


• האם רמת טסטוסטרון גבוהה היא גורם סיכון לסרטן הערמונית ? לא ! אין גם קשר והוא אפילו שלילי בין רמות טסטוסטרון לרמת חומרת הסרטן.


• טיפול בחסר טסטוסטרון אינו קשור לשינויים ברמות PSA ולסיכון בסרטן הערמונית . אין גם שינויים משמעותיים בתסמינים של גידול בערמונית.


• לגבי חולים שכבר חלו בסרטן הערמונית ונותחו – האם לטפל בחוסר בטסטוסטרון ? נמצא שהטיפול היה יעיל בסימפטומים, וללא שינוי ב-PSA וללא סיכון מוגבר לחזרת הגידול


• עם זאת חשוב לבצע בדיקה לפני הטיפול בטסטוסטרון ויש לבצע מעקב על רמות ה-PSA תוך כדי הטיפול


• לסיכום ניתן להציע טיפול בטסטוסטרון גם באנשים עם רקע של סרטן ערמונית שסובלים מחסר סימפטומטי בטסטוסטרון , כמובן תוך כדי מעקב ובדיקות מקדימות.

להרצאה המלאה

תיעוד ההרצאות בחסות חברת פריגו