החשיבות של קנבינואידים בטיפול בהפרעות פרכוסים בילדים זכו לתשומת לב רבה בחודשים האחרונים בעקבות דיווחים בתקשורת אודות הורים שהשתמשו בחומרים אלו במדינות בהן מריחואנה רפואית היא חוקית, ודיווחו על ירידה מדהימה בפרכוסים עם הטיפול.
בין הדיווחים נכללים דיווח אודות ילד בן 6 שנים עם תסמונת Dravet’s Syndrome, אפילפסיה נדירה של הילדות. ההורים דיווחו כי הילד נותר לא היה נייד בעקבות 22 תרופות נגד פרכוסים, אך לאחר הטיפול במריחואנה נוזלית, ללא פעילות פסיכו-אקטיבית, הוא הצליח לעבור את כל היום ללא פרכוס, לראשונה מאז היה בן ארבעה חודשים בלבד, עם ירידה משמעותית לאורך זמן.
בדיווח על ילד נוסף עם תסמונת זו בקולוראדו, שסבלו מ-300 פרכוסי גראנד מל בשבוע ואיבד את יכולת ההליכה, דיבור ואכילה, נטען כי חלה ירידה דרסטית בהיקף הפרכוסים בתוך שלושה חודשים בלבד מהתחלת הטיפול במריחואנה נוזלית.
בשני המקרים הטיפול היה במינון נמוך של THC (Tetrahydrocannabiol), המרכיב הקשור בתכונות הפסיכו-אקטיביות של מריחואנה, ועתיר בקנבינידיול, שאינו פסיכו-אקטיבי אלא רפואי.
בעקבות הצטברות הדיווחים האנקדוטליים, אך שזכו לתשומת לב רבה, ניתן לצפות לעליה בעניין מצד ההורים, בעיקר אלו המתוסכלים מאירועי הפרכוסים הבלתי-נשלטים של ילדיהם. כאשר הורים, ילדים ואחרים ניצבים בפני סיטואציה רעה ואין טיפול טוב, הם מחפשים פתרונות מחוץ לקופסא ונראה כי מריחואנה רפואית הינה אחת הדרכים בשימוש כעת.
המומחים מוסיפים כי למרות הדיווחים האנקדוטאליים, חסרות עדויות קליניות ליעילות, וחשוב מכך, לבטיחות ארוכת טווח של טיפולים אלו. אין נתונים רבים באיכות טובה אודות היעילות של הטיפול וכמעט ואין כלל נתונים אודות הבטיחות של מריחואנה או קנבינואידים.
עם זאת, סקירת Cochrane שנערכה בשנת 2012 וכללה את כל המחקרים האקראיים ומבוקרים שבחנו את הטיפול במריחואנה או אחד ממרכיביה בחולי אפילפסיה קבעה כי לא ניתן להסיק מסקנות מהימנות אודות התועלת של קנבינואידים כטיפול לאפילפסיה.
החוקרים ערכו חיפוש אחר מחקרים שבחנו כתוצא עיקרי העדר פרכוסים במשך שנה אחת, או יותר, או למשך תקופה העולה על פי שלוש מהמרווח הגדול ביותר בין פרכוסים. הם זיהו ארבעה דיווחים עם סך כולל של 48 חולים שחולקו באקראי לקבוצת פלסבו או לטיפול בקנבינידיול במינון של 200-300 מ”ג ליום.
למרות שאף אחד מהחולים בקבוצות הטיפול לא סבל מתופעות לוואי, אף אחד מהמחקרים לא כלל נתונים מהימנים אודות ההקצאה האקראית וכולם הוגדרו כמחקרים באיכות נמוכה.
מומחים בתחום כותבים כי במקום לחשוב כיצד למנוע מאנשים חולים להשיג מריחואנה ואת מרכיביה, כפי שרבים נוהגים לעשות כיום, יש לתמוך במאמצים לקבוע כיצד להשתמש באופן הולם בתרכובות אלו באופן מבוקר ולא להעביר את האחריות לאחרים.
גם ה-AAP (American Academy of Pediatrics) תומך בהבנה טובה יותר של התועלת האפשרית של מריחואנה רפואית, אך, עם אותן חששות מפני שימוש לא-מבוקר בתרכובות אלו ולכן אנשי האיגוד מתנגדים לחוקים המתירים שימוש במריחואנה רפואית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!