חשיפה ליותר מתרופה נוגדת-פרכוס אחת במהלך החיים העובריים עשויה לתרום להישגים אקדמיים ירודים בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Epilepsia.

לדברי החוקרים, ילדים שנחשפו למספר תרופות נוגדות-פרכוס במהלך ההיריון היו בסיכון גבוה כמעט פי שלוש לקבלת ציון סופי בגיל 16 שנים. מהתוצאות עולה כי חשיפה למספר תרופות נוגדות-פרכוס במהלך החיים העובריים עשויה להשפיע לרעה על ההתפתחות הנוירולוגית של הילד. הממצאים תומכים בהמלצה לפיה על נשים חולות אפילפסיה לתכנן את ההריונות שלהן וליטול תרופה נוגדת-פרכוס יחידה, במידת האפשר. באופן זה, המטופלת והרופא המטפל יכולים לפתח תכנית טיפול פרטנית במהלך ההיריון, כזו שתשמור על בטיחות הילד והאם.

במסגרת המחקר החוקרים בחנו מספר מאגרי נתונים בינלאומיים, כולל מאגר Patient Registry, שכלל מידע אודות נשים שאושפזו בשל אפילפסיה בין השנים 1973-1989, מאגר Swedish Medical Birth Registry, עם נתונים אודות תרופות המשמשות לטיפול בחולות אפילפסיה במהלך ההיריון; ומאגר Swedish School Mark Registry, המכיל מידע אודות ציונים בלימודים של ילדים בגיל 16 שנים, הגיל בו מסתיים חינוך חובה בשבדיה. החוקרים גם בחנו את הציונים שניתנו בנפרד לשיעורי ספורט, מתמטיקה, אנגלית ושבדית.

המחקר כלל 1070 ילדים לאימהות עם אפילפסיה. מבין אלו, 641 נחשפו לנוגד-פרכוס יחיד (מונותרפי) ו-429 נחשפו ליותר מתרופה אחת (פוליתרפי). רק Phenytoin ו-Carbamazepine שימשו לטיפול במספר מספק של נשים בכדי לאפשר ניתוח נפרד של הנתונים. בקרב יתר 82 המטופלות בתרופה בודדת, מחצית נטלו ברביטוראטים ו-28 נטלו Primidone; רק 9 נטלו חומצה ולפרואית.

החוקרים ערכו השוואה בין ילדים שנולדו לנשים עם אפילפסיה עם 1,307,083 הילדים האחרים שנולדו בשבדיה בין 1973 ועד 1986.

מהתוצאות עולה כי יחס הסיכויים לכישלון במקצוע בקרב ילדים שנחשפו לטיפול במספר תרופות עמד על 2.99. כמו כן, זוהתה מגמה לפיה בכל הילדים לאימהות עם אפילפסיה הסבירות לקבלת ציונים גבוהים במתמטיקה, שבדית, אנגלית וספורט, הייתה נמוכה יותר.

בעיות קוגניטיביות והתנהגותיות

מחקר קודם מצא כי ילדים שנחשפו במהלך החיים העובריים לתרופות נוגדות-פרכוס עשויים לפתח הפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות, מומים מולדים ומדדי אינטליגנציה נמוכים יותר. מחקרים בבעלי-חיים מצאו כי המנגנון לליקוי הנוירו-התפתחותי עשוי לערב אפופטוזיס של תאי עצב במוח שאינו בשל.

מהמחקר עולה כי בקרב חולים שנטלו טיפול בתרופה בודדת, לא חל סיכון מוגבר לנשירה מלימודי חובה ללא ציון סופי. עם זאת, בילדים אלו הסיכוי לסיום הלימודים בהצטיינות היה נמוך יותר, עדות לכך שטיפול מונותרפי בנוגדי-פרכוס עשוי להשפיע לרעה על תפקודים קוגניטיביים גבוהים.

כמו כן, זוהתה השפעה שלילית על התוצאות בבית הספר בילדים לנשים עם אפילפסיה שלא טופלה במהלך ההיריון. עם זאת, ייתכן כי הדבר עשוי להעיד על העדר מידע אודות הטיפול התרופתי ולא בהכרח כי לא נטלו טיפול תרופתי.

השפעות אחרות

אחד החסרונות של המחקר נובע מכך שהוא התבסס על מאגרי נתונים ולכן לא ניתן לתקנן לערפלנים שונים, דוגמת גורמים סוציו-אקונומיים, רמת האינטליגנציה האימהית, מינון נוגדי הפרכוס שניתן לאם ורמות התרופה בדם במהלך ההיריון.

המחקר תומך בהמלצות הנוכחיות לפיהן עדיף טיפול בתרופה בודדת, על טיפול במספר נוגדי-פרכוס, במהלך ההיריון, במטרה להפחית את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית. אך התוצאות לא יביאו לשינוי בהרגלים הקיימים מאחר שכבר עתה לפי ההמלצות יש להימנע מנטילת מספר נוגדי-פרכוס במהלך ההיריון.

“במידת האפשר” היא המונח המרכזי במקרים אלו, מאחר שחלק מהחולות זקוקות למספר תרופות לצורך איזון המחלה.

מחקר זה, ביחד עם מחקרים אחרים בנושא מסייעים בהבהרת התמונה בנוגע לנטילת נוגדי-פרכוס במהלך ההיריון.

Epilepsia. Published online November 4, 2010

לידיעה במדסקייפ