מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי התשיעי של ה-European Congress on Epileptology עולה כי חולים עם אפילפסיה פוקאלית מראים שינויים נרחבים במוח בעת פעילות אפילפטית מקומית מתועדת, וזאת באמצעות שיטה חדשה המשלבת אלקטרואנצפלוגרפים תוך-גולגולתית (Intracranial electroencephalography, icEEG) ותהודה מגנטית פונקציונאלית (Functional MRI, fMRI).

על בסיס תוצאות השימוש בשיטה החדשה בקרב שני חולים, מדווחים החוקרים כי ישנה פעילות מוחית הניכרת ב-fMRI שהינה מרוחקת ממיקום האלקטרודות התוך-גולגולתיות המתעדות פעילות אפילפטית אינטר-איקטלית. לדבריהם, הממצאים מצביעים על כך שניתן למדוד את פעילותה של רשת אפילפטית לאורך טווח רחב יותר של מדדים במרחב ובזמן מכפי שניתן היה עד כה. הם מציינים כי זוהי הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בבדיקה מסוג זה באדם.

במחקר הנוכחי, עברו שני חולים בדיקת icEEG-fMRI במסגרת הערכה טרום-ניתוחית בשל אפילפסיה. כחלק מהערכתם הקלינית, הושתלו אלקטרודות באונה הטמפורלית של חולה אחד ובאונה הפרונטלית של החולה השני. החוקרים תיעדו אותות חשמליים המספקים מידע אודות המקור האפשרי של התפתחות הפרכוסים.

החוקרים מציינים כי לפני בהדיקה המשולבת, עברו הנבדקים את ההערכה המקובלת, לרבות MRI מבני, EEG קרקפתי, Magnetoencephalography ומבחנים נוירופסיכומטריים על מנת לנסות ולזהות חסרים ביכולת תפקודית ספציפית העשויים לסייע באיתור האזור הפגוע של המוח. מידע מבדיקות אלו שימש למיקום האלקטרודות המושתלות לצורך בדיקת ה-icEEG-fMRI.

לדברי החוקרים, היכולת לתעד פעילות חשמלית ישירות מתוך המוח פירושה שלבדיקה רגישות ייחודית לפעילות זו. מאחר והאלקטרודות רושמות מכסנטימטר אחד של רקמת המוח שסביבן, הן מספקות מיקום מדויק במרחב.

החוקרים מדווחים כי כל אחד משני החולים עבר שתי בדיקות icEEG-fMRI הנמשכות כעשר דקות כל אחת. לדבריהם, סריקת נבדקים עם אלקטרודות מושתלות דורשת הערכת בטיחות מדוקדקת, וזו בוצעה באמצעות פרוטוקול בטיחות נוקשה, שימוש בסורק 1.5T, RF-coil של הראש, שימוש ב-low-SAR sequences (עד 0.1-W/kg לראש בממוצע), וקונפיגורציה מדויקת של כבלי האלקטרודות החיצוניים, המאפשרים 64 ערוצים של EEG פולשני המתועדים עם ציוד MR מתאים. נציין כי פרטי הבדיקה מפורטים על ידי החוקרים במאמר שפורסם בגיליון ינואר של ירחון Neuroimage.

שימוש משולב באלקטרודות תוך-גולגולתיות עם fMRI מאפשר קבלת תמונה טובה יותר של הפעילות האפילפטית במוח, טוענים החוקרים. הם מוסיפים כי בלתי אפשרי להשתיל את האלקטרודות ברחבי המוח כולו, כך שלצד ה-icEEG החליטו על הוספת fMRI המאפשר מדידת הפעילות האפילפטית הן בצורה מקומית (באמצעות האלקטרודות התוך-גולגולתיות) והן מבחינת תגובות נלוות ברחבי המוח.

החוקרים מציינים כי עשו שימוש בשיטה המתוארת על מנת לזהות פעילות חשמלית ברחבי המוח הקשורה בזיזים של פעילות אינטר-איקטלית. לאחר הסריקה, זיהו זיזים המייצגים פעילות אפילפטית ברישום ה-icEEG והשוו אותם לסריקות ה-fMRI. ההשוואות נעשו בין השינויים באותות שנצפו ב-fMRI ובין זיזי ה-icEEG.

אחת השאלות הקליניות שנותרו פתוחות, מסבירים החוקרים, הינה באיזו מידה האזור במוח שבו מתחיל פרכוס חופף את האזור האיריטטיבי המכיל את הפעילות האפילפטית המתמשכת. על אף שמדובר במחקר מוקדם מסוג proof-of-principle, יש בו משום הבטחה ליישום המסקנות במצבים בהם יש צורך בהרחבת הדימות המוחי אולם ישנה מגבלה של מספר האלקטרודות שניתן למקם במוח בנקודת זמן נתונה, הם מוסיפים. לדבריהם, הדבר עשוי לסייע בחשיפת אזורים של פעילות הנצפים ב-fMRI אשר יתכן ואינם האזורים מהם נרשמה הפעילות האפילפטית (ב-EEG). לפיכך, ישנה אפשרות שהבדיקה תחשוף אזורים מרוחקים של פעילות, ואותם ניתן להשוות לתוצא הניתוחי של החולה על מנת לבחון שמא הייתה להם חשיבות ביצירת הפרכוסים. באם כך הדבר, הם מציעים, הרי שיתכן ויהיה בכך משום תיקוף של חשיבותם ותפקידם של אזורים אלו, ושל הרלוונטיות שלהם עבור החולה.

חוקרת בתחום אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לפרסום הדברים, טוענת כי המדובר במחקר המייצג ממשק מעניין בין טכנולוגיה חדשה ובין השימוש בה בחולים. לדבריה, EEG תוך-גולגולתי הינו ספציפי יותר מאשר EEG קרקפתי ומאפשר לחוקר למפות איזורים המראים פעילות פרכוסית או פעילות פונקציונלית כלשהי ואשר ניתנים לאיתור גם ב-fMRI. היא מסבירה כי icEEG מאפשר בנוסף למפות איזורי פעילות בעת התרחשותה, וכי ניתן לבדוק את הקורלציה של תוצאות הבדיקה עם אלו של דימות מוחי. לדבריה, עשויות להיות לכך השלכות מבחינת כריתה ניתוחית ומבחינת זיהוי האיזורים בהם מתרחשים הפרכוסים.

מתוך הכנס השנתי התשיעי של ה-European Congress on Epileptology, שנערך בחודש יולי 2010 ברודוס, יוון.

לידיעה במדסקייפ