בחולים עם גידולי אדרנל דו-צדדיים מפרישי קורטיזול, הסרה ניתוחית של שני האדרנלים הובילה לאיזון ביוכימי טוב יותר ואיזון טוב יותר של התחלואה הנלווית, בהשוואה לכריתת אדרנל אחד או טיפול תרופתי, אם כי שיעורי התמותה היו דומים, כך מדווחים חוקרים מגרמניה במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology.
גידולים דו-צדדיים באדרנלים מהווים אתגר קליני העשויים להוביל לתסמונת קושינג גלויה או להפרשה אוטונומית קלה של קורטיזול (Mild Autonomous Cortisol Secretion, או MACS), מלויים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיו-מטבולית ותמותה במידה ואינם מטופלים, כאשר כיום אין פרוטוקולי טיפול סטנדרטיים.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 629 חולים (גיל חציוני של 62 שנים, 68% נשים) שאובחנו בין תחילת ינואר בשנת 2000 ועד 31 בינואר בשנת 2022 עם גידולי אדרנל דו”צ בגודל 10 מ”מ ומעלה ועם ריכוז קורטיזול בדם לאחר מתן דקסמתזון של 50 ננומול/ליטר ומעלה במטרה לקבוע את התוצאות הקליניות והביוכימיות בטווח הקצר והארוך לפי גישת הטיפול והאבחנה.
מדגם המחקר כלל 105 חולים עם תסמונת קושינג ו-524 חולים עם MACS; מרבית החולים עם תסמונת קושינג עברו ניתוח (81%), בעוד שמרבית החולים עם MACS קיבלו טיפול תסמיני לא-ספציפי (73%).
התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה ושיעורי הפוגה קלינית וביוכימית; תוצאי סיום משניים כללו את היארעות אירועים קרדיווסקולאריים, הימצאות תחלואה וסקולארית ומטבולית והיארעות משבר אדרנלי.
לאחר חציון משך מעקב של 8.1 שנים אחר חולים עם תסמונת קושינג ו-6.5 שנים אחר אלו עם MACS, 7% מהחולים בכל קבוצה הלכו לעולמם; עישון פעיל זוהה כגורם סיכון הפיך לתמותה (יחס סיכון של 2.18, p=0.030).
בחולים עם MACS תחת טיפול תסמיני לא-ספציפי, עליה ברמות קורטיזול בדם לאחר מתן דקסמתזון לוותה בסיכון מוגבר לתמותה.
לאורך חציון מעקב של 6.8 שנים, שיעורי הפוגה ביוכימית עמדו על 45% מהחולים עם תסמונת קושינג ועל 13% מהחולים עם MACS.
בחולים עם תסמונת קושינג או MACS שעברו כריתה דו-צדדית של האדרנלים תועדה הפוגה ביוכימית מלאה, לצד שיפור ביתר לחץ דם ולא תועדו מקרים של משבר אדרנלי פטאלי, אך לא תועדה ירידה בסיכון לתמותה או אירועים קרדיווסקולאריים; כריתה חד-צדדית של אדרנל או טיפול במעכבי ייצור סטרואידים הדגימו תוצאות ביוכימיות הטרוגניות.
מהנתונים עולה כי ב-12% מהחולים עם תסמונת קושינג וב-16% מאלו עם MACS תועד לפחות אירוע קרדיווסקולארי אחד לאחר האבחנה, ללא הבדלים משמעותיים בין הטיפולים; עישון זוהה כגורם סיכון להופעה חדשה של אירועים קרדיווסקולאריים (יחס סיכון של 1.8, p=0.021).
החוקרים כותבים כי ההנחיות הנוכחיות ככל הנראה מספקות הערכת יתר של הסיכון הניתוחי של כריתה דו-צדדית של האדרנלים (כולל הסיכון למשבר אדרנלי), לצד תת-הערכה של הסיכון של היפרקורטיזוליזם שאינו מאוזן היטב. הם ממליצים לנקוט בגישה ליבראלית לכריתת אדרנלים דו”צ בחלים עם גידולים בשני האדנרלים והיפרקורטיזוליזם להשגת הפוגה ביוכימית.
Lancet Diabetes Endocrinol, Feb 2026







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!