במעבר לגיל הפרי (peri) והפוסט־מנופאוזה מתרחש שינוי טבעי בהרכב המיקרוביום הווגינלי בשל הירידה ברמות אסטרוגן. מחקרים קודמים הצביעו על כך שסוכרת סוג 2 משפיעה גם היא על מיקרוביומות גוף שונות. המאמר הנוכחי בחן כיצד שני הגורמים הללו — גיל המעבר וסוכרת — משפיעים יחד על האיזון החיידקי בנרתיק.

במאמר שפורסם בשנת 2025 ב־Annals of Clinical Microbiology and Antimicrobials הוצג מחקר שבחן את המיקרוביום הווגינלי של 45 נשים בגיל פרי־ופוסט־מנופאוזה — 22 עם סוכרת TYPE II,  ו־23 בריאות. הניתוח בוצע באמצעות ריצוף מטאגנומי מלא, ונבחן מגוון החיידקים, הרכב הקהילה, היציבות האקולוגית והקשר בין רמות גלוקוז (FBG, HbA1c) לבין שכיחות זנים מרכזיים.

התוצאות הראו כי לנשים עם סוכרת היה מיקרוביום שונה באופן מובהק ופחות מאוזן מזה של נשים בריאות. הן הציגו מגוון חיידקי גבוה יותר, המייצג דווקא חוסר יציבות וגינלית (להבדיל מחיידקי המעיים), וירידה חדה בחיידקי ה־Lactobacillus בערך של 6.3% בלבד לעומת 28.7% בקבוצת הביקורת.

שלושת הזנים החשובים ביותר לבריאות הנרתיק  L. crispatus, L. iners ו־L. gasseri הופיעו בשכיחות נמוכה, וביניהם נמצא קשר שלילי מובהק לערכי סוכר גבוהים. במקביל, נצפתה עלייה בחיידקים פתוגניים כמו Klebsiella, Gardnerella ו־Staphylococcus, וכן עלייה במשפחת Prevotella, הידועים כקשורים לתהליכים דלקתיים ווגיניטיס.

בנוסף, מבנה האינטראקציות בין החיידקים היה מורכב וצפוף יותר בקבוצת הסוכרתיות, תבנית המאפיינת דיסביוזה וחוסר יציבות של הקהילה החיידקית. המודלים האקולוגיים הראו כי סוכרת פוגעת ביכולת של זני Lactobacillus לשמור על דומיננטיות, ובכך מחלישה את מערכת ההגנה הטבעית של הנרתיק.

החוקרים מסכמים כי סוכרת סוג 2 משפיעה באופן עצמאי ומובהק על המיקרוביום הווגינלי של נשים בגיל המעבר וזאת באופן המעודד זיהומים, דלקת מקומית והפרעה בתפקוד הרקמה. אף שהמחקר קטן ובעל עיצוב חתך רוחבי, הוא מדגיש את הצורך בזיהוי מוקדם של נשים בסיכון ובפיתוח אסטרטגיות טיפול ושיקום כגון פרוביוטיקה, פרה־ביוטיקה או טיפולים מקומיים לחיזוק אוכלוסיית ה־Lactobacillus.

למאמר

ד”ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית