מחלת כליה כרונית מלווה בסיבוכים קשים ורבים כהפרעות מסוכנות ברמת אשלגן בדם, הגעה לדיאליזה, החמרת מחלת לב וכלי דם, שברים בעצות ואנמיה, הגברת התחלואה והתמותה וירידה באיכות החיים, לכן יש חשיבות רבה לטיפול בגורמי הסיכון הרבים האחראים ליצירת מחלת כליה כרונית ולהחמרתה.

גורמי סיכון שכיחים כוללים עודף משקל, השמנה תסמונת מטבולית וסוכרת, יתר לחץ דם, עישון ותרופות, היפראלדוסטרוניזם ראשוני. לאחרונה התגלתה תסמונת חדשה הפרשה אוטונומית קלה של קורטיזול Mild Autonomous Cortisol secretion-MACS. תסמונת זו נמצאת בעשרים עד חמישים אחוזים מהחולים עם אדנומות של בלוטת יותרת הכליה ללא סימנים ותסמינים של תסמונת קושינג.

MACS מאובחנת על סמך בדיקת דיכוי ע”י דקסמתזון במינון 1 מ”ג למשך הלילה מופרעת כשאיסוף שתן 24 שעות לקורטיזול תקין. MACS קשורה לעלייה בסיכון לגורמי סיכון קרדיווסקולריים ולעלייה בסיכון לתמותה. אם תסמונת זו משמשת גורם סיכון להיווצרות מחלת כליה כרונית, להחמרתה ולסיבוכיה, יש מקום לטפל בה ולהתחשב בה כגורם סיכון נוסף בהערכת מטופל עם מחלת כליה כרונית.

במאמר המתאר מחקר שהתבצע במרכז בודד נכללו 972 מטופלים במשך יותר מ‏־20 שנה (1999 – 2020), 429 (44%) עם MACS עם רמת קורטיזול אחר מבחן דיכוי עם דקסאמתזון שווה או גדולה מ־1.8 mcg/d ו־543 (56%) עם NFA Non Functioning Adenoma. נבדקו ב־multivariable analysis השפעת גיל, מגדר, יתר לחץ דם וטיפול ב־ACE I ,ARB וסטטינים. התוצאים כללו eGFR בזמן האבחנה והשיפור בו אחר אדרנלקטומיה. בזמן אבחנה למטופלים עם MACS היה eGFR נמוך יותר (median 79.6 vs 83.8 mL/min/1.73 m2) מאלו עם NFA ב־multivariable analysis. גורמים שהיו באסוציאציה עם eGFR נמוך יותר היו גיל מבוגר יותר, יתר לחץ דם ורמות קורטיזול גבוהות יותר אחר מבחן דיכוי לילי ע”י 1 מ”ג דקסמתזון. ב־204 מהמטופלים שעברו אדרנלקטומיה (MACS: 155, 76% , NFA: 49, 24%) היה שיפור ב־eGFR באסוציאציה עם רמה נמוכה יותר לפני הניתוח וגיל צעיר יותר.

גם ההנחיות המעודכנות החדשות של החברה האירופאית לאנדוקרינולוגיה מיולי 2025 שממליצות על בירור להיפראלדוסטרוניזם ראשוני בכל מטופל עם יתר לחץ דם, ממליצות על מבחן דיכוי דקסמתזון בכל מטופל עם יתר לחץ דם בו מתגלה היפראלדוסטרוניזם ראשוני ואדנומה של האדרנל.

נראה שבהערכת מטופלים עם מחלת כליה כרונית שלרובם יתר לחץ דם יש לבדוק רנין אלדוסטרון עם אשלגן, אם תהיה עדות להיפראלדוסטרוניזם ראשוני ואדנומה צריך לברר נוכחות MACS ע”י מבחן דיכוי דקסמתזון ואיסוף שתן 24 שעות לקורטיזול. בירור MACS במחלת כליה כרונית כשאין עדות להיפראלדוסטרוניזם ראשוני כנראה רצוי במטופלים עם יתר לחץ דם קשה לאיזון, נטייה להיפוקלמיה וסיבוכים קרדיווסקולריים. ייתכן שגם רצוי ללא תופעות אלו.

J Clin Endocrinol Metab
2024 Aug 13;109(9):e1750-e1758.
doi: 10.1210/clinem/dgad765 Kidney Function in Patients With Adrenal Adenomas: A Single-Center Retrospective Cohort Study

ד”ר דוד טובבין, יו”ר החוג לטיפול ולמניעת אבני כליה, לשעבר החוג להמודיאליזה, באיגוד הישראלי לנפרולוגיה.  מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי ‘העמק’ בעפולה ופרופ’ משנה ומרצה בכיר בטכניון עד 2023.