במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Endocrinological Investigation מדווחים חוקרים מגרמניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בהשוואה לביקורות, בחולים עם תסמונת קושינג תועד סיכון מוגבר לאורך זמן ללחץ דם סיסטולי ודיאסטולי מוגבר לצד תפקוד כלייתי ירוד למשך לפחות 14 שנים לאחר השגת הפוגה ביוכימית.

במחקר הרטרוספקטיבי נבחנו השינויים לאורך זמן בלחץ הדם ובתפקוד הכלייתי בחולים עם תסמונת קושינג שהשיגו הפוגה במחלה. מדגם המחקר כלל 81 חולים עם תסמונת קושינג (גיל חציוני בתחילת הדרך של 44 שנים, 75.3% נשים), אשר נבחנו אל מול 243 ביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית.

הנתונים נאספו לפני הטיפול ולאחר חציון מעקב של 7.1 שנים ו-14 שנים לאחר השגת הפוגה ביוכימית, עם הערכות לחץ דם, קצב פינוי גלומרולארי, שכיחות מחלת כליות כרונית ושימוש בתרופות לאיזון לחץ דם.

בחולים עם תסמונת קושינג תועדה ירידה משמעותית בלחץ הדם והם נדרשו למספר קטן משמעותית של תרופות לאיזון יתר לחץ דם הן לאחר 7 שנים והן לאחר 14 שנים, בהשוואה למצב בתחילת הדרך. עם זאת, בהשוואה לקבוצת הביקורת, בחולים עם תסמונת קושינג תועדו מדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים יותר משמעותית בתחילת הדרך, ולאחר 7 שנים ו-14 שנים מהשגת הפוגה .

למרות ששיעור החולים תחת טיפול בתרופות להפחתת לחץ דם ירד בחולים עם תסמונת קושינג לאחר השגת הפוגה, שכיחות יתר לחץ דם לא-מאוזן נותרה גבוהה יותר בקבוצת הביקורת בכל נקודות הזמן לאורך המעקב. למעשה, הפחתת השימוש בתרופות אלו לוותה בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם לא-נשלט.

התפקוד הכלייתי נותר נמוך יותר באופן עקבי בחולים עם תסמונת קושינג, בהשוואה לביקורות בתחילת הדרך ולאחר 7 שנים ו-14 שנים מהשגת הפוגה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים הוכחות נוספות לכך שההשפעות הקרדיווסקולאריות של היפרקורטיזוליזם אינן הפיכות במלואן עם תיקון רמות קורטיזול ומסייעות בהבנה טובה יותר של ההשלכות הקרדיווסקולאריות ארוכות הטווח של רמות קורטיזול מוגברות באופן כרוני.

J Endocrinological Invest, July 29, 2025

לידיעה במדסקייפ