במקרים בהם ממאירות מתקדמת או גרורתית של הערמונית מגיבה לטיפול הורמונאלי במהלך אינדוקציה של טיפול ADT (Androgen Deprivation Therapy), טיפול אינטרמיטנטי (IAD או Intermittent Androgen Deprivation) מהווה חלופה בטוחה ויעילה לטיפול רציף (CAD או Continuous Androgen Deprivation), כך עולה מתוצאות מחקר חדש מפינלנד, שפורסמו בכתב העת Journal of Urology.
לדברי החוקרים, בחולים אלו, טיפול אינטרמיטנטי לא לווה בסיכון גבוה יותר לתמותה, בהשוואה לטיפול רציף. עם זאת, בחולים עם הגידולים המתקדמים והאגרסיביים ביותר אין מקום לגישת טיפול זו. תגובת PSA לטיפול אינדוקציה הינה מרכיב הכרחי לקביעת ההתאמה של חולים לטיפול אינטרמיטנטי.
בתקופה שבין מאי 1997 ועד פברואר 2003 גייסו החוקרים 852 גברים עם סרטן ערמונית מתקדם-מקומית או עם גרורות, למחקר בתווית-פתוחה, אקראי ומבוקר. כל המגויסים קיבלו טיפול ב-Goserelin Acetate (3.6 מ”ג) בזריקה תת-עורית כל 28 ימים למשך 24 שבועות לפני ההקצאה האקראית. לצמצום התלקחויות, Cyproterone Acetate ניתן במינון 100 מ”ג, פעמיים ביום, במהלך 12.5 הימים הראשונים.
554 החולים בהם נרשמה ירידה ברמות PSA אל מתחת ל-10 ננוגרם למ”ל או ירידה של 50% ומעלה במידה והערכים היו נמוכים מ-20 ננוגרם למ”ל בתחילת המחקר, חולקו באקראי לטיפול אינטרמיטנטי (274 חולים) או רציף (280 חולים).
בחולים עם המחלה המתקדמת והאגרסיבית ביותר ועם רמות PSA גבוהות לפני הטיפול לא תועדה תגובה ביוכימית טובה של PSA לטיפול ADT והם לא היו מועמדים לטיפול IAD (298 מבין 852 חולים עם סרטן ערמונית מתקדם או עם גרורות (35%)).
בקבוצת הטיפול הרציף (CAD), החולים המשיכו בטיפול ב-Goserelin Acetate או עברו כריתת אשכים דו-צדדית. בקבוצת IAD, האנאלוג ל-LHRH הופסק לאחר ההקצאה האקראית וחודש, כולל הגנה עם Cyproterone Acetate, למשך לפחות 24 שבועות עם כל עליה של מעל 20 ננוגרם למ”ל ברמות PSA או מעבר לערכי הבסיס, והושהה על-פי אותם קריטריונים ששימשו להקצאה האקראית.
מבין 554 החולים שחולקו באקראי לקבוצות הטיפול, שיעורי התמותה לאחר חציון מעקב של 65 חודשים עמדו על 71% (392 חולים). נרשמו 186 מקרי תמותה בקבוצת IAD ו-206 בקבוצת CAD (68% לעומת 74%, p=0.12). סרטן ערמונית היה הגורם לתמותה ב-248 מקרים 117 בקבוצת IAD ו-131 בקבוצת CAD (43% לעומת 47%, p=0.29).
החוקרים מדווחים כי חציון הזמנים מההקצאה האקראית עד להתקדמות היה ארוך יותר, אם כי לא מובהק סטטיסטית, בקבוצת IAD בהשוואה לקבוצת CAD (34.5 חודשים לעומת 30.2 חודשים). לא תוארו הבדלים מובהקים סטטיסטית בחציון הזמן עד לתמותה מכל סיבה, לתמותה עקב סרטן ערמונית ולכישלון הטיפול.
החוקרים מדווחים כי לא זיהו כל עיכוב משמעותי בהופעת תנגודת להורמונים או שיפור בהישרדות הכוללת. לכן, IAD אינו עדיף על CAD.
החוקרים מעריכים כי IAD הינה גישת טיפול טובה בחולים עם סרטן ערמונית מתקדם עם תגובה טובה של הגידול לטיפול הורמונאלי במהלך טיפול אינדוקציה ב-ADT. לדבריהם, יש לראות ב-IAD כגישת הטיפול הסטנדרטית כנגד סרטן ערמונית בחולים אלו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!