Endocrinology other

עדיפות טיפול משולב בניאצין בשחרור ממושך וסימבסטטין על טיפול באטורבסטטין (מתוך Vasc Health Risk Manag)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי טיפול משולב בניאצין בשחרור ממושך עם סימבסטטין נמצא עדיף על טיפול באטורבסטטין (ליפיטור) בלבד, עם שינוי גדול יותר במספר וגודל חלקיקי HDL.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את ההשפעות של ניאצין בשחרור-ממושך בשילוב עם סימבסטטין, אל מול טיפול מונותרפי באטורבסטטין, על מספר וגודל חלקיקי HDL בחולים עם היפרליפידמיה או דיסליפידמיה, שלקחו חלק במחקר SUPREME.

החוקרים ערכו ניתוח פוסט-הוק שהתמקד ב-137 חולים שהשלימו את מחקר SUPREME, עם מדידות זמינות של מספר וגודל החלקיקים בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות (על-סמך בדיקת Nuclear Magnetic Resonance Spectroscopy). לאחר הפסקה בת ארבעה שבועות בטיפול בתרופות כנגד שומנים בדם, המשתתפים קיבלו את הטיפול המשולב, שכלל ניאצין במינון 1000 מ”ג וסימבסטטין במינון 40 מ”ג ביום, למשך ארבעה שבועות, ולאחר מכן טיפול במינון של 2000/40 מ”ג ליום למשך שמונה שבועות, או אטורבסטטין במינון 40 מ”ג ליום למשך 12 שבועות.

החוקרים השוו את חציון השינוי במספר וגודל חלקיקי HDL מתחילת המחקר ועד לאחר 12 שבועות בין קבוצת הטיפול המשולב ובין קבוצת הטיפול באטורבסטטין.

מהתוצאות עולה כי לאחר 12 שבועות, הטיפול המשולב הביא לירידה גדולה יותר (באחוזים) במספר חלקיקי HDL קטנים, בהשוואה לטיפול מונותרפי באטורבסטטין (1.8%- לעומת 4.2%, P=0.014), ועליה גדולה יותר במספר חלקיקי HDL גדולים (102.4% לעומת 39.2%, P=0.078) בהשוואה לטיפול מונותרפי באטורבסטטין. עליה גדולה יותר משמעותית בגודל חלקיקי HDL, מתחילת המחקר ועד לאחר 12 שבועות, זוהתה בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה לטיפול באטורבסטטין (6.0% לעומת 1.3% , p<0.001). הטיפול המשולב בניאצין וסימבסטטין הביא גם לסטייה משמעותית בגודל חלקיקי HDL מקטנים ובינוניים בתחילת המחקר לחלקיקים גדולים לאחר 12 שבועות (p<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול משולב בניאצין בשחרור ממושך עם סימבסטטין הביא לשינוי חיובי משמעותי יותר במספר וגודל חלקיקי HDL, בהשוואה לטיפול מונותרפי באטורבסטטין, כולל עליה גדולה יותר במספר חלקיקי HDL גדולים, וירידה גדולה יותר משמעותית במספר חלקיקי HDL קטנים, בהשוואה לטיפול מונותרפי באטורבסטטין. בנוסף, הטיפול המשולב הביא לשינוי משמעותי בפיזור גדלי חלקיקי HDL מקטנים ובינוניים לגדולים.

Vasc Health Risk Manag. 2012;8:39-44

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה