Endocrinology other

עדויות נוספות קושרות בין ערכי וויטמין D ודיכאון (Mayo Clin Proc)

ממצאי מחקר חתך גדול במבוגרים מצביעים על קשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין תסמיני דיכאון, בעיקר באלו עם היסטוריה של דיכאון. לאור זאת, החוקרים ממליצים לשקול השלמת בדיקות סקר להערכת רמות וויטמין D בחולים הסובלים מדיכאון וכן לשקול בדיקות לדיכאון באלו עם רמות נמוכות של הוויטמין.

החוקרים כותבים כי מאחר והקשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין דיכאון היה בולט יותר באלו עם היסטוריה של דיכאון, ייתכן כי מדובר יותר בסמן להישנות מאשר הופעה חדשה של דיכאון.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-12,500 משתתפים ממחקר CCLS (Cooper Center Longitudinal Study). גיל המשתתפים הממוצע עמד על 51.7 שנים. כ-1,500 משתתפים דיווחו על היסטוריה של דיכאון.

כל המשתתפים השלימו בדיקות בתחילת המחקר, שכללו מדידות של רמות וויטמין D (25-Hydroxyvitamin D) והערכת מדד CES-D (Center for Epidemiologic Studies Depression Scale). מדד CES-D של 10 ומעלה הוגדר כעדות לדיכאון.

לדברי החוקרים, רמות נמוכות של וויטמין D היו נפוצות במדגם כולו, כאשר ב-50% מהמשתתפים רמות הוויטמין עמדו בטווח המוגדר כחסר וויטמין D (מתחת ל-20 ננוגרם למ”ל) או כרמות לא-מספקות של הוויטמין (מתחת ל-30 ננוגרם למ”ל). לא נרשם הבדל משמעותי בממוצע רמות הוויטמין בין אלו עם או בלי היסטוריה של דיכאון.

במדגם כולו, רמות גבוהות יותר של הוויטמין נקשרו עם סיכון מופחת לדיכאון בהווה, עם יחס סיכויים של 0.92 לכל עליה של 10 ננוגרם למ”ל ברמות הוויטמין.

כאשר החוקרים בחנו את הנתונים בנפרד באלו עם ובלי היסטוריה של דיכאון, הקשר היה בולט יותר באלו עם היסטוריה של דיכאון (יחס סיכויים של 0.90, p=0.02) ולא היה מובהק סטטיסטית באלו ללא היסטוריה של דיכאון (p=0.17).

ישנו בסיס ביולוגי לקשר בין חסר וויטמין D ובין דיכאון, שכן נראה כי הוויטמין חשוב לבריאות המוח ועשוי להיות מעורב בפתוגנזה של דיכאון. למרות זאת, מחקרים עד כה העלו תוצאות סותרות.

שלושה מחקרים קטנים הדגימו קשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין דיכאון, בעוד שחמישה מחקרים מבוססי-אוכלוסיה הדגימו תוצאות סותרות.

Mayo Clin Proc. 2011;86:1050-1055

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Palopegteriparatide לטיפול בהיפופאראתירואידיזם (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Palopegteriparatide לטיפול בהיפופאראתירואידיזם (מתוך הודעת ה-FDA)

    פרו-תרופה של הורמון פאראתירואיד שפותחה לטיפול בחולים עם היפופאראתירואידיזם אושר לשימוש על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration), כך על-פי הודעה לעיתונות של חברת התרופות Ascendis Pharma. המומחים מסבירים כי Palopegteriparatide הינה תרופה הניתנת פעם ביום ומטרתה לספק חשיפה רציפה להורמון פאראתירואיד לאורך 24 שעות. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס […]

  • דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    מתחים במקום העבודה וחוסר איזון בין מאמץ ותגמול במקום העבודה עלולים להביא לעליה בסיכון להתפתחות הפרעות קצב לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. להבנה טובה יותר של הקשר בין גורמי דחק פסיכו-סוציאליים במקום העבודה ובין היארעות פרפור פרוזדורים, החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי שכלל 5,926 משתתפים ממחקר […]

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolic Syndrome עולה כי רמות Asprosin  בדם גבוהות יותר משמעותית בחולים עם סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, או השמנת-יתר, בהשוואה לביקורות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Asprosin הינו מועמד אפשרי לשמש כטיפול בהפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. מטרת הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה זו הייתה לאסוף את העדויות בספרות הרפואית אודות […]

  • האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Psychiatry עולה קשר בין מחלת צליאק ובין סיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה, כאשר בחולים עם שינויים גנטיים שנקשרו עם מחלת צליאק לוו בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון קשר סיבתי אפשרי בין מחלת צליאק ובין דיכאון לאחר לידה באמצעות ניתוח רנדומיזציה […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה