מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי ההשפעה של Exenatide (ביאטה) על ערכי HbA1c בחולי סוכרת מסוג 2 אינה-נחותה בהשוואה ל-Metformin, אך לא בהשוואה ל-Pioglitazone, עם השפעה עדיפה על הטיפול ב-Sitagliptin (ג’נוביה). הטיפול הביא לשיפור באיזון רמות הסוכר וירידה במשקל הגוף, שהיו דומים לתוצאות הטיפול ב-Metformin. לא נרשמה עליה משמעותית בסיכון לאירועי היפוגליקמיה בעקבות הטיפול.

במחקר DURATION-4 (Diabetes Therapy Utilization: Researching Changes in A1C, Weight, and Other factors Through Intervention with Exenatide Once Weekly) ביצעו החוקרים השוואה ישירה של הבטיחות והיעילות של טיפול חד-שבועי ב- Exenatide עם Metformin, Pioglitazone ו-Sitagliptin במהלך 26 שבועות, בחולים עם סוכרת מסוג 2, שלא קיבלו טיפול קודם.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 54 שנים, עם ערכי HbA1c של 8.5%, בממוצע, משקל גוף של 87 קילוגרם ומשך סוכרת של 2.7 שנים. הם חולקו באקראי באופן הבא:

·         Exenatide במינון 2.0 מ”ג במתן תת-עורי + פלסבו פומי (248 חולים).

·         Metformin במינון 2000 מ”ג ליום + פלסבו בזריקה תת-עורית (246 חולים).

·         Pioglitazone במינון 45 מ”ג ליום + פלסבו בזריקה תת-עורית (163 חולים).

·         Sitagliptin במינון 100 מ”ג ליום + פלסבו בזריקה תת-עורית (163 חולים).

החוקרים העלו את מינוני הטיפול ב-Metformin ו-Pioglitazone עד למינון הנסבל המקסימאלי. זריקות Exenatide או פלסבו ניתן כל שבוע, בעוד שתרופות פומיות או פלסבו ניתנו כל יום.

מהתוצאות עולה כי הירידה בערכי HbA1c לאחר 26 שבועות עם זריקת Exenatide, בהשוואה ל-Metformin, Pioglitazone ו-Sitagliptin עמדה על 1.53- לעומת 1.48- (p=0.620), 1.63- (p=0.328) ו-1.15- (p<0.001), בהתאמה. באשר לשינוי במשקל הגוף, נרשמה ירידה של 2.0 ק”ג, בהשוואה לירידה של 2.0 ק”ג (p=0.892), עליה של 1.5 ק”ג (p<0.001) וירידה של 0.8 ק”ג (p<0.001), בהתאמה.

תופעות לוואי נפוצות עם טיפול ב- Exenatide כללו בחילות (כ-11%) ושלשולים (כ-11%); עם Metformin, תופעות הלוואי כללו בעיקר שלשולים (12.6%) וכאבי ראש (12.2%). טיפול ב-Pioglitazone לווה בנזופרינגיטיס (8.6%) וכאבי ראש (8%); ו-Sitagliptin לווה בנזופרינגיטיס (כ-10%) וכאבי ראש (9.2%). דיווחים אודות היפוגליקמיה מינורית היו נדירים. לא תוארו מקרים של היפוגליקמיה מג’ורית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, שלא קיבלו טיפול תרופתי קודם, כל ארבעת הטיפולים הביאו לשיפור בערכי HbA1c, כאשר במרבית החולים שטופלו ב- Exenatide, Metformin ו-Pioglitazone ערכי HbA1c ירדו אל מתחת ל-7.0%. יתרה מזאת, Exenatide נמצא כטיפול לא-נחות בהשוואה ל-Metformin, אך לא בהשוואה ל-Pioglitazone, ועדיף על Sitagliptin בכל הנוגע לירידה בערכי HbA1c לאחר 26 שבועות. מבין הטיפולים שנבחנו, Exenatide ו-Metformin הביאו לשיפור דומה באיזון רמות הסוכר בדם, ביחד עם תועלת מבחינת ירידה במשקל הגוף וללא סיכון מוגבר להיפוגליקמיה. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בנושא.

Diabetes Care, published early online on 30 December 2011

לידיעה ב-NELM