Endocrinology other

הערכת הטיפול ב-Denosumab בנשים לאחר-מנופאוזה (Bone)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Bone מדווחים חוקרים כי Denosumab (פרוליה) הינו טיפול אפשרי בנשים יפניות לאחר-מנופאוזה, עם השפעה טובה כנגד ספיגת עצם מוגברת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Denosumab הינו נוגדן חד-שבטי הומאני, עם אפיניות גבוהה ל-RANKL (RANK Ligand). RANKL הינו מתווך חיוני להתפתחות אוסטיאוקלאסטים, תפקודם והישרדותם. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את הבטיחות, הסבילות, הפרופיל הפרמקוקינטי והפרמקודינאמי של Denosumab בנשים יפניות לאחר-מנופאוזה.

במחקר האקראי, כפל-סמיות, נכללו 40 נשים שטופלו ב- Denosumab במינונים של 0.03, 0.1, 0.3, 1.0 או 3.0 מ”ג לק”ג, או פלסבו, שניתנו בצורת זריקה תת-עורית. החוקרים ערכו דגימות דם ושתן להערכת הרמות בדם של Denosumab, CTX-I, NTX-I/Cr, Bone-specific Alkaline Phosphatase ו-iPTH (Intact Parathyroid Hormone). החוקרים בחנו את הפרופיל הפרמקודינאמי ופרמקוקינטי.

החוקרים מדווחים כי לא תועדו תופעות לוואי חמורות בכל המשתתפים שהשלימו את המחקר. עם הטיפול ב- Denosumab הודגם דפוס פרמקוקינטי לא-לינארי והשפעות תלויות מינון וריכוז. הירידה הממוצעת המקסימאלית בריכוז CTX-I מתחילת המחקר נעה בין 65% ל-95%, עם ירידה של 50-85% ב-NTX-I/Cr. בנוסף, השינויים היו תלויי-מינון.

דיכוי מדדי ספיגת עצם היה מהיר (בתוך יומיים ממתן הטיפול) ומשך הדיכוי היה תלוי-מינון. לא נרשם הבדל בולט בפרופיל הפרמקוקינטי ופרמקודינאמי בין מטופלות יפניות ולא-יפניות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי Denosumab הינו חלופת טיפול אפשרית במצבים הנובעים מספיגת עצם מוגברת, דוגמת אוסטיאופורוזיס בנשים יפניות.

Bone. 2011 Aug 12

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה