מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי טיפול משולב ב-Pegylated Interferon עם Ribavirin מביא להאצת התפתחות סוכרת מסוג 1 במטופלים מיפן.
החוקרים כותבים כי ניטור אחר נוגדנים עצמיים מסוג Anti-Islet ורמות סוכר דם לפני ולאחר טיפול באינטרפרון עשוי לסייע בניבוי ומניעת התפתחות סוכרת מסוג 1 על-רקע טיפול באינטרפרון.
מדגם המחקר כלל 91 חולים שפיתחו סוכרת מסוג 1 במהלך טיפול באינטרפרון, או זמן קצר לאחר הטיפול, כולל 14 חולים שכבר סבלו מסוכרת מסוג 2.
החולים פיתחו סוכרת מסוג 1 בחציון גיל של 56 שנים. חציון הזמן מהטיפול עד להופעת הסוכרת היה מעט למעלה מחצי שנה, עדות להרס מהיר של תאי ביתא. הופעת סוכרת הייתה מהירה יותר משמעותית בחולים שטופלו ב-Pegylated Interferon ו-Ribavirin.
ב-95% מהחולים זוהו נוגדנים עצמיים מסוג Anti-Islet Autoantibodies כאשר אובחנו עם סוכרת מסוג 1.
החוקרים סבורים כי טיפולים אנטי-ויראלים חזקים יותר עשויים לתרום לסיכון להתפתחות סוכרת אוטואימונית. הם כותבים כי Pegylated Interferon מאריך את זמן מחצית החיים של אינטרפרון ו-Ribavirin ועשוי להשפיע על התגובה החיסונית. עוד ייתכן כי ישנה נטייה גנטית.
החוקרים מציינים בנוסף קשר בין HLA-DR4 ו-HLA-DR9, המגדילים את הנטייה לסוכרת מסוג 1, ובין התפתחות סוכרת מסוג 1 על-רקע טיפול באינטרפרון. אלל HLA-DR13 זוהה ב-15.4% מהמקרים של סוכרת מסוג 1 על-רקע טיפול באינטרפרון, אך רק ב-7.8% מהמקרים הקלאסיים של סוכרת מסוג 1 . גם שכיחות HLA-DR14 הייתה גבוהה יותר משמעותית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!