מרכז ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) עדכן את ההנחיות לנטילת גלולות למניעת הריון בתקופת משכב-לידה, בהתאם להמלצות העדכניות שפורסמו במהדורת 8 ביולי MMWR: Morbidity and Mortality Weekly Report. לפי ההנחיות החדשות לא מומלץ לנשים בתקופת משכב לידה להשתמש בגלולות משולבות למניעת הריון במהלך 21 הימים לאחר הלידה, בשל סיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בתקופת משכב לידה ישנה חשיבות רבה להתחלת טיפול בגלולות למניעת היריון, מאחר שהן פונות יותר לשירותי הבריאות ורובן מעוניינות להימנע מהריון נוסף. ביוץ עשוי להופיע כבר תוך 25 ימים במהלך משכב לידה בנשים שאינן מניקות, מכאן חשיבות התחלת טיפול בגלולות למניעת הריון בשלב מוקדם מאוד לאחר הלידה.

ההנחיות החדשות מאשרות את חשיבות התחלת טיפול בגלולות במהלך תקופת משכב לידה למניעת הריון לא-מתוכנן ומרווחים קצרים בין לידות, להם סיבוכים הן לאם והן ליילוד.

על-בסיס ההמלצות ה-WHO עדכן את ההמלצות בנוגע לבטיחות גלולות הורמונאליות משולבות למניעת הריון בנשים בתקופת משכב לידה, שאינן מניקות. בהשוואה לביקורות, לנשים במהלך 42 הימים הראשונים בתקופת משכב לידה סיכון מוגבר פי 22-84 לתרומבואמבוליזם ורידי. לכן, ההנחיות החדשות מטעם ה-WHO מתמקדות יותר בנטילת גלולות משולבות במהלך 42 הימים הראשונים לאחר הלידה, בעיקר בנשים עם גורמי סיכון אחרים לתרומבואמבוליזם ורידי.

ה-CDC איגד קבוצה של 13 סוקרים שקבעו בסיכומו של דבר לאור הסיכון הגבוה לתרומבואמבוליזם ורידי במהלך 21 הימים הראשונים לאחר הלידה, יש להימנע מגלולות הורמונאליות משולבות במסגרת זמן זו. למרות שהסיכוי להריון נמוך מאוד במהלך 21 הימים הראשונים לאחר הלידה, הוא עולה לאחר מכן ולעיתים קרובות חל ביוץ לפני וסת ראשונה.

בתקופה שבין 21 ו-42 ימים לאחר הלידה, בנשים עם גורמי סיכון לתרומבואמבוליזם ורידי יש לרוב להימנע ממתן גלולות משולבות למניעת הריון, אך הטיפול נחשב בטוח במהלך תקופה זו בנשים ללא גורמי סיכון לתרומבואמבוליזם ורידי. גורמי סיכון לתרומבואמבוליזם ורידי כוללים גיל 35 ומעלה, תרומבואמבוליזם ורידי קודם, תרומבופיליה, מוטאציות תרומבוגניות ידועות, חוסר-ניידות, מתן עירוי בעת הלידה, מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע ומעלה, דימום לאחר-לידה, קרדיומיופתיה בתר-לידתית, לידה בניתוח קיסרי, רעלת הריון, או עישון. ה-CDC לא פרסם מגבלות למתן גלולות למניעת הריון בנשים למעלה מ-42 ימים לאחר הלידה.

על הצוות הרפואי המטפל בנשים לקחת בחשבון את הסיכון הפרטני ומצבים רפואיים אחרים העשויים להשפיע על הסיווג. בנשים בתקופת משכב לידה, הדבר כולל הערכת ההמלצות לגורמי סיכון אחרים לתרומבואמבוליזם ורידי, דוגמת מוטאציות תרומבוגניות (קטגוריה 4), היסטוריה של תרומבואמבוליזם ורידי עם גורמי סיכון להישנות (קטגוריה 4), ששניהם מעלים משמעותית את הסיכון לנטילת גלולות משולבות למניעת הריון.

לא חל שינוי בהמלצות ה-CDC בנוגע למתן גלולות המכילות פרוגסטין בלבד , התקנים תוך-רחמיים ואמצעי מניעה אחרים מעבר לגלולות משולבות למניעת הריון. ניתן לנקוט באמצעי הגנה אלו מיד לאחר הלידה והם בטוחים בנשים בתקופת משכב לידה., כולל נשים מניקות. עם זאת, על הרופאים לקחת בחשבון כי גלולות הורמונאליות משולבות עשויות לפגוע בהנקה.

ניתן להשתמש בקונדומים בבטחה בכל תקופה, אך יש להמתין עם השימוש בדיאפרגמה וכובעון צווארי (Cervical Cap)לפחות שישה שבועות לאחר הלידה. אפשרות נוספת בנשים שהשלימו את תכנית הילודה היא לשקול עיקור חצוצרות לאחר הלידה.

MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2011;60:878-883

לידיעה במדסקייפ