ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association עולה לאחר ממעקב בן 10.7 שנים אחר נשים לאחר-מנופאוזה, לאחר כריתת רחם ונטילת טיפול הורמונאלי, כי הסיכון לסרטן שד עודנו מופחת, לצד ירידה בסיכונים קצרי-טווח אחרים.
מחקר WHI Estrogen-Alone (Women’s Health Initiative) הופסק בשלב מוקדם לאחר מעקב ממוצע של 7.1 שנים, בשל סיכון מוגבר לשבץ מוחי וסבירות נמוכה לשינוי מאזן סיכון מול תועלת.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את התוצאות הבריאותיות בטווח הארוך בעקבות טיפול ב-CEE (Conjugated Equine Estrogen) בנשים לאחר כריתת רחם. המעקב הממוצע היה עד 10.7 שנים, עד אוגוסט 2009.
WHI הינו מחקר כפל-סמיות, אקראי, בו נערכה השוואה בין 0.625 מ”ג ליום של CEE ובין פלסבו ב-10,739 נשים לאחר מנופאוזה, בגילאי 50-79 שנים, לאחר כריתת רחם. החוקרים המשיכו במעקב לאחר התאריך שתוכנן להשלמת המחקר עם 7645 נשים ששרדו ונתנו הסכמתן. יעדי הסיום של המחקר היו מחלת לב כלילית וסרטן שד פולשני.
בקרב נשים שחולקו באקראי לטיפול ב-CEE לעומת פלסבו, השיעור השנתי של סיכון לאחר-התערבות עמד על 0.64% לעומת 0.67% עבור מחלת לב כלילית; 0.26% לעומת 0.34% עבור סרטן שד; ו-1.47% לעומת 1.48% עבור תמותה כוללת.
במהלך המעקב לאחר-התערבות, הסיכון לשבץ מוחי לא היה עוד מוגבר בקבוצת המטופלות ב-CEE (0.36% לעומת 0.41%); הסיכון לפקקת ורידים עמוקים היה נמוך יותר (0.17% לעומת 0.27%); והסיכון לשבר ירך לא היה שונה משמעותית (0.36% לעומת 0.28%).
היארעות נמוכה יותר של סרטן שד תועדה בקבוצת המטופלות באסטרוגן לאורך כל תקופת המעקב (0.27% לעומת 0.35%). בהשוואה בין נשים צעירות ומבוגרות, עולה כי התוצאות היו טובות יותר מבחינת מחלת לב כלילית (P=0.05), סך אירועי אוטם לבבי (p=0.007), סרטן מעי גס ורקטום (p=0.04), תמותה כוללת (p=0.04) ומדד גלובאלי של מחלות כרוניות (p=0.009).
בקרב נשים לאחר-מנופאוזה עם היסטוריה של כריתת רחם שהיו במעקב עד 10.7 שנים, טיפול ב-CEE למשך חציון של 5.9 שנים לא לווה בסיכון גבוה או נמוך יותר למחלת לב כלילית, פקקת ורידים עמוקים, שבץ מוחי, שבר ירך, סרטן מעי גס ורקטום או תמותה כוללת. הסיכון המופחת לסרטן שד נותר לאורך תקופת המעקב.
החוקרים כותבים כי התוצאות מדגישות את חשיבות הייעוץ המותאם לנשים בנוגע לטיפול הורמונאלי, בתלות בגילן ובהתאם לשאלה אם בוצעה כריתת רחם. באישה לאחר-מנופאוזה ולאחר כריתת רחם, ניתן להסביר אודות הסיכון המוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי ושבץ מוחי במהלך הטיפול, סיכון הקטן עם הפסקת הטיפול. בנשים צעירות יותר, אין חשש בטיחותי וחלה ירידה מסוימת בסיכון במהלך המעקב. בנשים מבוגרות יותר, הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, תמותה ומדד גלובאלי של מחלות כרוניות היה גבוה יותר במהלך תקופת המעקב המצטברת.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!