ממחקר חדש שפורסם במהדורת אפריל של Obstetrics & Gynecology עולה כי גלולות למניעת היריון, המכילות שילוב של Estradiol valerate ו-Dienogest, עשויות לסייע לנשים הסובלות מדימום וסתי משמעותי או ממושך, ללא גורם פתולוגי אורגני.
לדברי החוקרים, הגלולות (Natazia) מהוות חלופה לטיפול התרופתי הנוכחי בנשים עם דמם וסתי משמעותי. במחקר הנוכחי נכללו 190 נשים מעל גיל 18 שנים, עם דימום וסתי משמעותי, ממושך ו/או תדיר.
דימום כבד הוגדר הנוכחות לפחות שני אירועי דמם בכמות של 80 מ”ל דם ומעלה, במהלך 28 ימי הסקירה, דימום ממושך הוגדר בנוכחות לפחות שני אירועי דמם של שמונה ימים ומעלה, ודימום תדיר הוגדר בנוכחות למעלה מחמישה אירועי דמם.
המחקר כלל רק נשים עם ביופסיה תקינה של רירית הרחם, שישה חודשים טרם ההשתתפות במחקר (אם כי הותרה תשובה של היפרפלזיה קלה ופשוטה של רירית הרחם), ונשים מעל גיל 40 נכללו רק בנוכחות רמת FSH של פחות מ-40mIU/mL.
המשתתפות חולקו באקראי לטיפול ב-Estradiol valerate ו-Dienogest (120 נשים) או פלסבו (70 נשים) למשך שבעה מחזורים בני 28 ימים (196 ימים).
החוקרים ערכו השוואה של הנתונים ב-90 הימים האחרונים לטיפול עם הנתונים מ-90 הימים שלפני הטיפול.
היעד העיקרי של המחקר היה “תגובה מלאה” לטיפול, שהוגדרה בנוכחות שילוב של כל הבאים:
- העדר אירועי דמם במשך למעלה משבעה ימים.
- העדר למעלה מארבעה אירועי דמם בארבעה מחזורי טיפול.
- אובדן דם בכמות של פחות מ-80 מ”ל בכל אירוע דמם.
- עליה של עד אירוע דמם אחד בהשוואה למצב בתחילת המחקר.
- עד 24 ימי דמם בארבעה מחזורי טיפול.
- העדר עליה בסך ימי הדמם.
בנשים עם דמם וסתי משמעותי, היעד העיקרי היה ירידה של לפחות 50% בנפח הדם שאבד, בהשוואה לכמות הדם בתחילת המחקר.
היעדים המשניים כללו שינויים אובייקטיביים בכמות הדם שאבד ומדדי מטבוליזם של ברזל.
כל המשתתפות השלימו יומנים יומיים לתיעוד נטילת התרופות וחומרת אירועי הדמם. שיעורי תגובה מלאה היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, הן בניתוח ITT (29.2% לעומת 2.9%) והן מניתוח הממצאים אודות נשים שהשלימו את המחקר (43.8% לעומת 4.2%).
מרבית המשתתפות בקבוצת הטיפול (75%) ובקבוצת הפלסבו (85.7%) סבלו מדימום משמעותי בתחילת המחקר. שיפור בתסמין זה תועד ב-56% ו-26.7% מהנשים, בהתאמה.
בנוסף, הירידה הממוצעת בנפח הדם שאבד מהמצב לפני הטיפול ועד לאחר הטיפול הייתה גדולה יותר משמעותית בקבוצת הטיפול, בהשוואה לקבוצת הטיפול (64.2% לעומת 7.8%).
החוקרים העריכו את סבילות הטיפול ובטיחות הטיפול בתת-קבוצה שכללה 119 נשים מקבוצת המחקר ו-66 נשים מקבוצת הפלסבו. היארעות תופעות לוואי על-רקע הטיפול התרופתי, דוגמת אקנה, כאב או רגישות בשד, דיסמנוריאה, או כאבי ראש, הייתה גבוהה יותר מפי שתיים בקבוצת הטיפול, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (34.5% לעומת 15.2%). אישה אחת בכל קבוצה פיתחה תופעת לוואי חמורה: אוטם לבבי בקבוצת המחקר וניסיון אובדני בקבוצת הפלסבו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!