Endocrinology other

טסטוסטרון נמוך קשור בתמותה מוגברת בגברים עם מחלת לב כלילית (מתוך ה- Heart)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Heart, עולה כי בקרב גברים הסובלים ממחלת לב כלילית, תמותה הוכפלה באלו עם רמות טסטוסטרון נמוכות בהשוואה לאלו עם רמות תקינות.

החוקרים מציינים כי מדובר במחקר האפידימיולוגי הרביעי שהדגים כי רמת טסטוסטרון נמוכה הינה סמן לתמותה מוקדמת, אולם מדובר במחקר הראשון בגברים עם מחלת כלי דם, בעוד שכל היתר הוציאו אוכלוסיה זו מנבדקיהם.

במאמר מערכת נלווה מתארים הכותבים את היסטורית המחקרים אודות טסטוסטרון ותחלואה קרדיו-וסקולארית, ומוסיפים כי המחקר החדש מוסיף לתמונה המתהווה ע”י הדגמת קשר ברור בין רמת טסטוסטרון נמוכה ובין תמותה מוגברת.

לדברי החוקרים, דרוש מחקר ביקורת פרוספקטיבי ארוך טווח בהקצאה אקראית שיבדוק טיפולים בתחליפי טסטוסטרון באלו עם מחלת לב, על מנת להעריך השפעות טיפול כזה על תמותה.

על מנת לחקור את השפעת רמות טסטוסטרון על שרידות, עקבו החוקרים אחר 930 גברים עם מחלת לב כלילית שהופנו לאנגיוגרפיה.  המשתנים העיקריים שנבדקו היו תמותה כללית, תמותה עקב תחלואה וסקולארית ונוכחות חסר בטסטוסטרון.

ההימצאות הכללית של חסר ביוכימי בטסטוסטרון הייתה 20.9% תוך שימוש במדד של טסטוסטרון זמין מתחת ל- 2.6 נאנומול/ל; 16.9% תוך שימוש במדד של טסטוסטרון כללי מתחת ל- 8.1 נאנומול/ל; ותוך שימוש בכל אחד מהמדדים עמדה ההימצאות על 24%.

תמותה מתוקננת כללית ווסקולארית הוכפלה בקרב אלו עם רמות נמוכות של טסטוסטרון זמין (יחס סיכון 2.2, p<0.0001 עבור תמותה כללית; p=0.007 עבור תמותה וסקולארית) בהשוואה לאלו עם רמות תקינות של ההורמון.

טסטוסטרון נמוך היה אחד מארבעת המשתנים שנמצאו כמשפיעים על משך הזמן עד לתמותה כללית ותמותה וסקולארית בניתוחים רב משתנים (יחס סיכון 2.27), יחד עם נוכחות אי ספיקת חדר שמאל (יחס סיכון 3.85), טיפול באספירין (יחס סיכון 0.63), וטיפול בחוסמי ביתא (יחס סיכון 0.45).

החוקרים מסיקים כי בחולים עם מחלת לב כלילית, חסר בטסטוסטרון הינו נפוץ ומשפיע באופן שלילי על שרידות. 

החוקרים מסבירים כי טיפול חליפי בטסטוסטרון יכול להינתן במספר אופנים: זריקה בשחרור איטי שיכולה להינתן אחת לשלושה חודשים, כמדבקות טראנסדרמליות וכג’ל.

החוקרים מדגישים כי מתן הורמונים זכריים שונה במהותו ממתן הורמונים נשיים, היות וטסטוסטרון הינו הורמון אשר ניתן לעקוב אחר רמתו ולקרבה ככל הניתן לרמה הפיזיולוגית בגוף הגבר.

החוקרים מבקשים לבטל חששות מפני טיפול בטסטוסטרון שעלו בעקבות פרסום מחקר השנה שהדגים סיכון מוגבר למאורעות קרדיו-וסקולאריים בקשישים הנוטלים את ההורמון, ומציינים כי ממצאי המחקר לא היו חזקים דיים.

Heart 2010;96:1787-1788

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה