מתוצאות מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי השביעי של SNIS (Society of Neurointerventional Surgery) עולה כי גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונאלי חליפי עשויים לספק הגנה מפני התפתחות וקרע מפרצות מוחיות בנשים.

המחקר נערך בעקבות עדויות משני מחקרים, מחקר International Subarachnoid Aneurysm ומחקר International Study of Unruptured Intracranial Aneurysm, לפיהם בנשים לאחר-מנופאוזה השכיחות הגבוהה ביותר של מפרצות מוחיות. החוקרים מצאו כי 70% מהמפרצות אירעו בנשים לאחר מנופאוזה, בגיל ממוצע של 52 שנים.

לדברי החוקרים, דרך הבנת הקשר האפשרי בין רמות אסטרוגן נמוכות ומפרצות, ניתן למקד את תחומי המחקר בתקווה לזהות טיפולים מניעתיים לנשים בסיכון למפרצות מוחיות.

בין השנים 2008 ו-2010, החוקרים בחנו קבוצה של 60 נשים עם מפרצות לאחר קרע (65%) או ללא קרע (35%). גילאי המשתתפים נעו בין 31-80 שנים. קבוצת ביקורת כללה 4,682 נשים שנבחרו באקראי, כמדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית. החוקרים ביקשו לבחון אם קיים קשר בין רמות אסטרוגן נמוכות ובין הסיכון למפרצות.

שתי הקבוצות היו דומות במספר מאפיינים, כולל הגיל הממוצע (53), ערכי BMI (27.1 בקבוצת המקרים  ו-25.2 בקבוצת הביקורת), גיל ממוצע בעת הופעת הווסת (13) ובשיעור הנשים עם היריון ראשון לאחר גיל 30 (10% בקבוצת המקרים ו-11% בקבוצת הביקורות).

ההבדל הגדול ביותר זוהה בנטילת גלולות למניעת היריון או טיפול הורמונאלי חליפי. שיעור הנשים שנטלו גלולות למניעת היריון עמד על 60% בקבוצת המקרים, בהשוואה ל-77.6% בקבוצת הביקורות. כמו כן, שיעור טיפול הורמונאלי חליפי עמד על 23.7% ו-44.8%, בהתאמה.

כאשר החוקרים ערכו השוואה של משך השימוש הממוצע, הם מצאו כי בקבוצת המקרים משך הטיפול בגלולות למניעת היריון עמד על 2.6 שנים, לעומת 5.2 שנים בקבוצת הביקורות.

הבדלים אלו בתכשירים המשפיעים על רמות אסטרוגן בדם היו מובהקים סטטיסטית, ומעידים כי בקרב נשים עם מפרצות מוחיות שכיחות נמוכה יותר של טיפול בגלולות למניעת היריון או טיפול הורמונאלי חליפי, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הממצאים עשויים לתמוך בהשערה לפיה הירידה ברמות אסטרוגן סביב הביוץ ובעיקר בעת המנופאוזה, עשויה לספק הסבר לשכיחות המוגברת של מפרצות מוחיות בנשים, בעיקר בעת המנופאוזה.

מתוך הכנס השביעי של Society of Neurointerventional Surgery

לידיעה ב-ScienceDaily