מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Diabetes Care עולה כי מיקרוסקופיה קונפוקאלית של הקרנית עשויה לאבחן בצורה מדויקת ובלתי-פולשנית את קיומה וחומרתה של נוירופתיה סוכרתית.

לדברי החוקרים, על אף שעוד מוקדם מכדי לאמץ את השיטה בצורה נרחבת, הרי שלמיקרוסקופיה קונפוקאלית של הקרנית פוטנציאל אדיר, שכן עלה בידם במחקרם זה להראות בצורה עקבית כי עשויה לאתר נזק מוקדם לעצבים ולרבד את חומרת הנוירופתיה הסוכרתית. במחקר ביקשו החוקרים לעשות שימוש בטכנולוגיה זו על מנת להעריך את רגישות הקרנית ואת מורפולוגית עצבי הקרנית בקרב 101 חולים סוכרתיים ו-17 מתנדבים בריאים.

החוקרים מדווחים כי סף תחושת הוויברציה עלה משמעותית עם העלייה בחומרת הנוירופתיה, והיה מוגבר בצורה מובהקת רק בקרב החולים שהראו נוירופתיה בחומרה קלה, בינונית או קשה ולא בקרב חולים ללא נוירופתיה.

באשר לסף לזיהוי תחושת קור או כאב הקשור בחום, עלו ערכים אלו בצורה פרוגרסיבית עם העלייה בדרגות חומרת הנוירופתיה. רגישות הקרנית הייתה נמוכה יותר בקרב חולים סוכרתיים בהשוואה למתנדבים הבריאים, אולם ההבדל הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית רק בקרב אלו מהם שהראו נוירופתיה קשה.

החוקרים מוסיפים כי צפיפות סיבי עצבי הקרנית, צפיפות ענפי העצב ואורכם היו נמוכים בצורה פרוגרסיבית ומשמעותית בקרב החולים הסוכרתיים (לרבות אלו שלא הראו עדות לנוירופתיה).

לבסוף, עקומת ה-Receiver Operating Characteristic (ROC) curve הראתה כי אורך סיבי העצב הינו מדד טוב יותר לאבחון של נוירופתיה סוכרתית (עם רגישות של 64% וסגוליות של 79%). עם זאת, יתכן לדבריהם והשימוש במדדי צפיפות סיבי העצב וצפיפות ענפי העצב יביא לסגוליות טובה יותר.

ככלל, שלושת מדדים אלו הראו רגישות וסגוליות דומות ביחס לאיתור חולים המצויים בסיכון מוגבר להתפתחות כיבים ברגליים, אם כי אורך סיבי העצב היה הספציפי שבהם.

החוקרים מסכמים כי המדובר בשיטה חדשה אולם ישימה קלינית לבחינת נוירופתיה, אשר עשויה להצטרף לבדיקות סקר של הרשתית. לטענתם, אופתומטריסטים ואופתלמולוגים יכולים לעשות שימוש במבחן זה על מנת להעריך את קיומה של נוירופתיה ולדרג את חומרתה, לצד בחינת קיומה של רטינופתיה סוכרתית, במרפאה. בנוסף, ישנו פוטנציאל אדיר לשימוש בשיטה זו כנקודת יעד להערכת טיפולים חדשים, הם מציעים.

לטענת החוקרים, ישנה בעיה לפיה כל תחום התמחות, ובמיוחד נוירולוגיה, מקובע במידת מה במנהגיו ומתקשה לראות מעבר לנוירופיזיולוגיה, ונוטה לשכוח כי הנוירופיזיולוגיה מודדת רק נזק לסיבי עצב גדולים המתרחש לאחר הנזק לסיבי העצב הקטנים, וכי אלו אחראיים למעשה לכ-10% מסיבי העצבים הפריפריים לכל היותר. כמו כן, קיימות לדבריהם סוגיות של אינטרסים עצמיים כאשר מוצגת טכניקה חדשה וחלופית, כגון מיקרוסקופיה קונפוקאלית של הקרנית במקרה זה.

מה שנדרש כעת, מוסיפים החוקרים, הינו לבסס את השימושיות של שיטה זו על ידי עריכת מחקרים לונגיטודינליים המשווים את השימוש בה למבחנים אחרים לנוירופתיה הנחשבים ל-Gold standard, כגון אלקטרופיזיולוגיה או ביופסיית עור.

מעוניין/ת לקיים דיון/לשאול בהקשר לסוכרת? בביה”ס לסוכרת תוכלו להכנס לפורום הדיונים ולברר סוגיות אקטואליות צוות המומחים של ביה”ס בראשותו של פרופ’ איתמר רז ישמחו לקיים עמכם דיון.

Diabetes Care 2010

לידיעה במדסקייפ