Endocrinology other

עדכון ההמלצות בנוגע לצריכת סידן בנשים לאחר אל-ווסת (מתוך Menopause)









      – מודעה –  


עפ”י נייר העמדה המעודכן של ה-North American Menopause Society (NAMS), צריכת הסידן המומלצת ברוב הנשים בגיל המעבר היא 1200 מ”ג ליום. קווי ההנחיה הקודמים פורסמו ע”י NAMS ב-
2001.


סידן, מרכיב תזונה חיוני לגוף האנושי, קיבל תשומת לב ניכרת הן בספרות הרפואית והן בעיתונות הכללית, בנוגע לתפקידו באוסטיאופורוזיס ומספר מחלות כרוניות נוספות. בתגובה לצורך להגדיר סטנדרטים לשימוש הקליני במצבים רפואיים הקשורים לאל-ווסת, עדכן ה- NAMS את ההנחיות מבוססות ההוכחות. מטרת נייר העמדה הייתה לספק הדרכה לגבי תפקיד הסידן בקרב נשים לפני ואחרי אל-ווסת לרופאים המטפלים באוכלוסיה זאת.

ההנחיות מתארות את השפעת הסידן על בריאות העצם באוכלוסיה זאת; מציגות את הצריכה ההולמת של סידן וויטמין D; מגדירות את המקורות העיקריים לסידן וויטמין D; ממליצות על משטרים תראפויטים לתוספי סידן וויטמין D; דנות בתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול וכיצד להתמודד עימן, ומתארות את ההשפעות הרפואיות המשניות של סידן על סרטן קולורקטאלי, יתר לחץ-דם, renal calculi והשמנה בנשים לקראת אל ווסת ולאחריה.

הפוקוס של חבר הדיון היה מוגבל לטיפולים הזמינים בצפון אמריקה, והמלצותיהם היו מכוונות למומחים העוסקים בגינקולוגיה ומיילדות, רפואה פנימית וגריאטריה. הועידה, המורכבת מאנדוקרינולוגים, אפידמיולוגים ותזונאים שהתמחו בסידן ו/או בריאות האישה, סקרה את הגישה הקודמת ואת ההוכחות האחרונות ביותר, ליקטה הצהרות תומכות ומסקנות, והכינה המלצות. כאשר לא נמצאו מספיק הוכחות בכדי להגיע למסקנה, חבר הדיון הגיע להחלטה המבוססת על הסכמה.

סידן נחשב למרכיב מפתח בכל טיפול להגנה על העצם. בנוסף, הוא קשור לאפקטים מועילים נוספים במספר הפרעות שאינן קשורות לשלד- יתר לחץ-דם, סרטן קולורקטאלי, השמנה ואבנים בכליות, על-אף שגודל ההשפעות הללו טרם הובהר במלואו.

בנוכחות רמות תקינות של ויטמין D, צריכה הולמת של סידן מפחיתה איבוד עצם בנשים לקראת אל-ווסת ואחריה, וכן מפחיתה שברים בנשים לאחר אל-ווסת מעל גיל 60 עם צריכה נמוכה של סידן. הדרישה לסידן עולה באל-ווסת, או בכל מצב של ירידה באסטרוגן , שכן יכולת הספיגה של סידן ושימורו ע”י הכליה תלויים שניהם באסטרוגן. עבור רוב הנשים לאחר אל-ווסת, הצריכה המומלצת של סידן היא 1200 מ”ג ליום.

סידן מגביר בצורה חזקה את ההשפעות המגנות על העצם של טיפול הורמונלי בנשים לאחר אל-ווסת, וצריכה מספקת של סידן הינה חלק הכרחי בכל טיפול בנשים עם התחלה של אוסטיאופורוזיס.

רמה תקינה של ויטמין D דרושה על מנת להשיג את היתרונות התזונתיים של סידן. חבר הדיון הגדיר את הדרישה לויטמין D כ- ng/mL 30 ומעלה של 25-hydroxyvitamin D בסרום, המושג לרוב ע”י צריכה יומית של 600 IU לפחות.

על אף שהמקור הטוב ביותר לסידן הוא מזון, בעיקר ממוצרי חלב, תוספי סידן באיכות גבוהה מהווים מקור חליפי לנשים שאינן מסוגלות לצרוך מספיק סידן בתזונה. לא קיימים דיווחי מקרה אודות הרעלת סידן ממקור תזונתי, ומקרים הקשורים בתוספי מזון הם נדירים. במחקר שנעשה לאחרונה, צריכה גבוהה של סידן של 2150 מ”ג/יום נמצאה קשורה לעלייה של 17% ב- renal calculi.

מכיוון שאין בידינו מבחן מדויק לאבחנת חסר סידן, על הרופאים לעודד נשים לצרוך מספיק סידן בכדי שיגיעו לרמות המומלצות. מבחני מעבדה לויטמין D בסרום עשויים לסייע בזיהוי נשים שיש להן חסר בויטמין D וקרוב לוודאי גם חסר סידן, גם אם הן צורכות כמויות תקינות של סידן בתזונה ובתוספים.

התפקיד המשמעותי ביותר של סידן בנשים לקראת / לאחר אל-ווסת הוא על בריאות העצם, אך בדומה לרוב חומרי המזון, סידן הוא בעל השפעות מועילות במערכות רבות בגוף. הצריכה הממוצעת של סידן נמוכה בהרבה מהכמות המומלצת לבריאות עצם אופטימלית. הראיות הקיימות, מחזקות את חשיבות הווידוא של צריכת סידן הולמת בכל הנשים, בעיקר באלה לקראת או לאחר אל-ווסת.

Menopause. 2006;13:859-862

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolic Syndrome עולה כי רמות Asprosin  בדם גבוהות יותר משמעותית בחולים עם סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, או השמנת-יתר, בהשוואה לביקורות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Asprosin הינו מועמד אפשרי לשמש כטיפול בהפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. מטרת הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה זו הייתה לאסוף את העדויות בספרות הרפואית אודות […]

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

  • היעילות והבטיחות של החלפת מעכב DPP-4 לטובת Semaglutide פומי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetol Int)

    היעילות והבטיחות של החלפת מעכב DPP-4 לטובת Semaglutide פומי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetol Int)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetology International מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מיפן, מהן עולה כי תתכן תועלת להחלפת מעכב DPP-4 לטובת Semaglutide פומי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא השיגו את יעדי איזון גליקמי או משקל הגוף. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי DPP-4 מהווים את משפחת התרופות הפומיות הנפוצה ביותר לשימוש לטיפול בחולי […]

  • מה בין רמות ויטמין A בדם בהיריון מוקדם ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Diabetes Metab Syndr Obes)

    מה בין רמות ויטמין A בדם בהיריון מוקדם ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Diabetes Metab Syndr Obes)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Metabolic Syndrome and Obesity עולה קשר בין ריכוז גבוה יותר של ויטמין A בדם ובין סיכון גבוה יותר לסוכרת הריונית, גם בנוכחות ערכי ויטמין A בטווח התקין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין רמות ויטמין A ובין הסיכון לסוכרת הריונית אינו מובן היטב ואין מחקרים פרוספקטיביים בנושא. […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של “שבירת מיתוסים”. היום נדבר על נושא חשוב ביותר – השמנה בילדים ובמבוגרים. פרופסור רז דן בשאלה מדוע השמנה בילדים רק ממשיכה לעלות, נדון בסיבה שהטיפול במגפת ההשמנה נכשל ומתי שומן עודף הוא דווקא יתרון. הצטרפו אלינו לפרק חשוב, מלמד ומלא בתובנות! בואו נתחיל! בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    החשיבות הפרוגנוסטית של סרקופניה בחולים עם לימפומה (Leuk Lymphoma)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Leukemia and Lymphoma עולה כי סרקופניה הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם לימפומה ומלווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-התקדמות מחלה ובשיעורי הישרדות כוללים נמוכים יותר בחולים לאחר השתלת מח עצם ובגברים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות אודות הקשר בין סרקופניה ולימפומה. כעת הם ביקשו לבחון את […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה