ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוקטובר של Journal of American Society of Nephrology, עולה כי טיפול בסיסי (אלקאלי) יומי במשך 12 שבועות בתוספים של אשלגן ציטרט מביא לעליה של כמעט 2% ב-BMD (צפיפות מינרל העצם) בעמוד השדרה המותני ובעצם הירך בנשים פוסט מנופאוזליות עם אוסטאופניה. תוצאות המחקר מציעות כי ציטרט הופך חלקית את החומציות הגבוהה בתזונה המערבית המודרנית וזה מקדם בריאות עצם טובה יותר.

לדברי החוקרים הם הראו, ש-BMD עלה משמעותית בעמוד השדרה המותני ובירך לאחר 12 חודשי טיפול בכמות הכי נמוכה של אלקאלי (30 mmol של אשלגן ציטרט לא יקר ביום) בנשים פוסט מנופאולזיות עם מסת עצם נמוכה ( ניקודי T בעמוד שדרה מותני של -1 עד -4). הדבר הושג למעשה ללא תופעות לוואי.

הסיבות לשיעורים גבוהים של אוסטאופורוזיס בחברות המערב המודרניות לא ברורות היטב, אך יש השערה, שחלק מזה מוסבר על ידי התזונה המודרנית העשירה בחלבון היוצר חומצה (מוצרי חלב ובשר) ודגנים ועני באשלגן. למרות עניין של יותר מ-70 שנה בנושא, לא ידוע אם חמצת כרונית בדרגה נמוכה הנוצרת מהתזונה המערבית גורמת לאוסטאופורוזיס או אם ניטרול החומצה בתזונה יכול להעלות את מסת העצם בפרטים עם או ללא אוסטאופניה.

החוקרים ניסו לקבוע את התגובה של מסת העצם לעיכול אלקאלי ארוך טווח בנשים ללא מחלת כליה. במחקר השתתפו 131 נשים לא צמחוניות, פוסט מנופאוזליות, שהיו צעירות מגיל 70 (גיל ממוצע 59) ואשר היו בעלות מסת עצם נמוכה (ניקודי T של עמוד שדרה מותני, L2 עד L4, של -1 עד -4), ששמה אותם בסיכון גבוה לשברים. הנשים חולקו רנדומאלית לקבלת טבליות של אשלגן ציטרט או אשלגן כלוריד (3 פעמים ביום, 10 mmol). בנוסף, כל הנבדקות קיבלו סידן קרבונט (500 mg של סידן) ו-400 יחידות של ויטמין D3 ביום. ההוראה הייתה לשמור על התזונה הנוכחית ועל הרגלי הפעילות הגופנית.

BMD הוערך על ידי dual-energy x-ray absorptiometry בנקודת ההתחלה ושוב לאחר 6 ו-12 חודש עבור עמוד השדרה, הירך ואזורים נוספים. המשתנה העיקר היה הבדל בין הקבוצות ב-% השינוי של BMD בעמוד השדרה המותני (L2-L4) מנקודת ההתחלה ולאחר 12 חודש.

עליה משמעותית ב-BMD עם טיפול באשלגן ציטרט

לאחר 12 חודש, BMD ב-L2 עד L4 עלה ב- 0.89% +/- 0.30% בנשים, שקיבלו אשלגן ציטרט וירד ב – -0.98% +/- 0.38% בנשים, שקיבלו אשלגן כלוריד.

הפרשת סידן בשתן ירדה משמעותית בקבוצת האשלגן ציטרט ואילו הפרשת הציטרט בשתן שלהם עלתה משמעותית כאינדיקציה להבססה הסיסטמית. במהלך כל תקופת המחקר, לנבדקות המחקר, שקיבלו את שני סוגי התחליפים, היו ירידות גדולות בלחץ הדם.

הכוח של המחקר טמון בהיותו המחקר הפרוספקטיבי הרנדומאלי הראשון של נבדקות, שהיו בסיכון גבוה לאוסטאופורוזיס או עם אוסטאופורוזיס קיימת. כמו כן, שיעור היענות של 93%, שהיה מאוד גבוה, ואשר אפשר לחוקרים להעריך את היעילות של הטיפול. חולשת המחקר נעוצה במדגם הקטן של הנבדקים, היות והמחקר בוצע במרכז יחיד.

המחקר מדגים כי ניטרול החומצה הנוצרת כתוצאה מהתזונה מעלה את BMD, דבר המוליד את הקונספט, שעומס של חומצה מהתזונה מזיק למסת העצם. המחקר מראה, שניתן להעלות משמעותית את מסת העצם בחולות פוסט מנופאוזליות עם אוסטאופניה על ידי העלאת הצריכה היומית שלהן של אשלגן ציטרט.

בנוסף, לתחליפים הניתנים יש אפקט גדול ופרופיל בטיחות מעולה, למרות שגודל המדגם היה קטן. העובדה, שלשני התחליפים יש אפקטים המורידים את לחץ הדם, מספקת תמריץ נוסף לביצוע מחקרים של מתן ארוך טווח של אשלגן ציטרט.

עם סיום של מחקרים, שיעריכו את האפקט של אשלגן ציטרט על שיעורי השברים, יוכלו לבסס הנחיות יותר מדויקות. כמו כן, חשוב להעריך את האפקטים של אשלגן ציטרט על BMD באוכלוסיות אחרות של נבדקים.

J Am Soc Nephrol. 2006;17:3213-3222

לידיעה במדסקייפ