Endocrinology other

האם פעילות גופנית מגנה על תאי המוח? (APA)

מסקירה חדשה שהוצגה בכנס השנתי ה-114 של American Psychological Association (APA) עולה כי פעילות גופנית מסייעת לשמור על מבנה ותפקוד המוח עם העליה בגיל ועשויה לדחות את הופעת מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות.

לדברי החוקרים, קיים גוף ראיות מגוון ממחקרים פרוספקטיבים ורטרוספקטיבים מהם עולה כי לפעילות גופנית יתרונות מגיל העמידה ועד זקנה.

הם מסבירים כי לפעילות גופנית יש אפקט נוירופרוטקטיבי המאפשר תפקוד קוגנטיבי טוב יותר ומעכב את התפתחות מגוון צורות של דמנציה כמו אלצהיימר. כמו כן, לפעילות גופנית יש השפעות חיוביות על מבנה ותפקוד המוח.

החוקרים סקרו עדויות שנאספו ב-4 העשורים האחרונים, כולל מחקרים אפידמיולוגיים בנושא הקשר בין פעילות גופנית בגילאים שונים ויכולת קוגנטיבית וכתוצאה מכך הסיכוי להתפתחות אלצהיימר או מחלות נוירולוגיות אחרות התלויות בגיל. הם בחנו גם מחקרים לונגיטונדינאלים שבדקו את השפעת כושר גופני על התפקוד הקוגנטיבי ותפקוד במוח במבוגרים, וכך מחקרי בע”ח של הבסיס המולקולרי והתאי של השפעות פעילות גופנית על מבנה ותפקוד המוח.

מהנתונים עולה כי באנשים המתאמנים מספר פעמים בשבוע קיימת ירידה קוגניטיבית עם הגיל בשיעור נמוך יותר, בהשוואה לאלו שמבצעים מעט פעילות גופנית. העדות הטובה ביותר מגיעה ממחקרים בבע”ח, בהם הוכיחו כי ריצה וולנטרית מעלה את המולקולות הנוירופרוטקטיביות במוח, כמו BDNF (Brain Derived Neurotrophic Factor), וכן מקטין את הצטברות המולקולות הקשורות במחלת אלצהיימר, דוגמאת ביתא-עמילואיד.

הספרות האפידימיולוגית מצאה השפעה מגנה משמעותית של פעילות גופנית על התפקוד הקוגנטיבי וירידה בשכיחות דמנציה, ביחד עם יתרונות הנשמרים למספר עשורים. מספר מחקרים במבוגרים מעל גיל 65 מצאו כי פעילות גופנית של 15-30 דקות או יותר, 3 פעמים בשבוע, הקטינה את הסיכון למחלת אלצהיימר, גם בנבדקים עם נטיה גנטית למחלה.

מחקרים קליניים גם מעלים את האפשרות לקשר בין כושר גופני ושיפור בתפקוד הקוגנטיבי, תפקודי מוח טובים יותר, ומניעת אטרופיה מוחית במבוגרים. מחקר בן 4 שנים בנושא הקשר בין פעילות גופנית וקוגניציה ותפקוד מוחי בנבדקים בגילאי 62-70 מצאו כי באלו שהמשיכו להתאמן נשמרו רמות CSF והתפקוד הקוגניטיבי הכללי היה טוב יותר בהשוואה לאלו שלא היו פעילים. במחקר בן 6 חודשים, קשישים שהשתתפו בפעילות אירובית זכו לעליה בנפח החומר האפור באזורים פרונטאליים ובאזורים עליוניים באונה הטמפורלית, בהשוואה לביקורות.

לאור הנתונים בבני אדם, הצטברו מספיק סקירות בעשור האחרון לפיהן לפעילות גופנית השפעה מגנה על תאי המוח וכן נוטה להביא לירידה בשיעור הדיכאון.  החוקרים לא רואים כל חיסרון בהמלצה לבצע פעילות גופנית, גם אם ההשפעות אינן כה גדולות כפי שחושבים, מאחר שכבר ברור כי פעילות גופנית מורידה את שיעורי התמותה, ומורידה את שכיחות מחלות קרדיווסקולריות, סכרת מסוג 2 ואוסטופורוזיס.

נראה כי לפעילות אירובית השפעות חיוביות רבות יותר על תפקוד המוח עם הגיל, בהשוואה לצורות אחרות של פעילות גופנית. במחקר במבוגרים, הנבדקים בקבוצת הליכה למשך 6 חודשים הראו תוצאות טובות יותר בבדיקות הסחה בהשוואה לנבדקים בקבוצת מתיחות. יתרה מזאת, בנבדקים בקבוצת הפעילות האירובית נרשמה פעילות עצבית מוגברת באזורים הפרונטאלים והפריאטלים, האחראים על הקשב וירידה בפעילות באזור הדורסאלי של Cingulate cortex הקדמי. כמו כן, נראה כי פעילות גופנית מסייעת למוח לשמור על הפלסטיות.

נראה כי פעילות גופנית בעלת מרכיב אירובי בולט קשורה בשמירה על הקוגניציה ודחיית הופעת דמנציה. צורות אחרות של פעילות גופנית המשפרים את הגמישות ומצמצמים את הסיכוי לנפילות במבוגרים, גם תורמים, אך נראה כי אינם משפיעים על התפקוד הקוגנטיבי.

מחקרים בבע”ח מספקים מבט נוסף לאפקט המגן של פעילות גופנית מאחר שהם מאפשרים תצפית ישירה לשינויים המורפולוגיים, נוירוכימיים ונוירופיזיולוגיים הקשורים בפעילות גופנית. בע”ח שרצו יותר על הגלגל הראו תוצאות טובות יותר במשימות המתווכות ע”י ההיפוקמפוס. במחקרים אחרים, מכרסמים מבוגרים שביצעו פעילות גופנית במבוך מים למדו וזכרו טוב יותר בהשוואה לביקורות. גם בע”ח מבוגרים וגם צעירים זוכים ליתרונות בעקבות פעילות גופנית, כפי שמתבטאות ברמות מוגברות של גורמי גדילה עצביים, שיכולים לעכב את למנוע מחלות מסוימות הקשורות בגיל.

אין ספק כי יש מספר תחומים שנותרו ללא מענה, האם קיים קשר מנה-תגובה בבני אדם כמה פעילות גופנית מביאה לאיזה יתרון קוגניטיבי או ירידה ב-Odds Ratio למחלת אלצהיימר או דמנציה אחרת. יש הסכמה כי דרושים מחקרים קליניים בכדי לענות על שאלות שונות בנושא.

הנתונים הנוכחיים תומכים בכך שרמת הפעילות הגופנית עוזרת, אך אינם מספקים מרשם מדויק. אולם, בהתבסס על נתונים אפידמיולוגיים ונתונים מבע”ח, סביר להאמין כי יש יתרון בביצוע פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע או יותר. גם להליכה למשך 30-45 דקות, 3 פעמים בשבוע או יותר יש יתרונות רבים.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה