Endocrinology other

WHR עדיף על BMI כמדד סיכון לתמותה במבוגרים

ממחקר חדש עולה כי יחס מותן/ירך (WHR Waist-Hip Ratio) גדול יותר מנבא סיכון מוגבר לתמותה במבוגרים, טוב יותר ממדד BMI (Body Mass Index).

תשומת לב מוגברת ניתנת לבעיה ההולכת וגדלה של השמנת-יתר באוכלוסיה הכללית, אך ידוע הרבה פחות באשר לקשר בין השמנת יתר ותמותה במבוגרים, או כיצד יש להעריך את הסיכון לתמותה. ידוע כי גורמי הסיכון הרבים הקשורים ב-BMI מוגבר יורדים עם הגיל, אך גופים מומחים כמו NIH ו-WHO המשיכו להשתמש בקריטריוני BMI במבוגרים, בדומה לקבוצות גיל אחרות.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבדוק את הקשר של BMI, היקף מותניים ויחס מותן-ירך עם התמותה ושיעורי התמותה מסיבה ספציפית. במחקר השתתפו 14,833 נבדקים בגיל 75 ומעלה מ-53 מרפאות בבריטניה. המשתתפים עברו הערכה בריאותית שכללה מדדי גוף ומעקב אחר שיעורי התמותה (למשך חציון של 5.9 שנים).

הממצאים מאשרים כי ההמלצות הנוכחיות לדירוג הסיכון לפי BMI מביא להערכת-יתר של הסיכונים של עודף משקל במבוגרים בגילאי 75 ומעלה, ואינו מתאים לנשים או גברים מבוגרים. ממצאים אלו תומכים בממצאים ממחקרים קודמים שמצאו כי ערכי BMI בטווח 25-27 אינם מהווים גורם סיכון לתמותה מכלל הסיבות ותמותה קרדיווסקולרית במבוגרים בגיל 65 ומעלה. הנתונים מדגישים את הסיכון בערכי BMI נמוכים, כאשר באלו ברביעון התחתון (פחות מ-23 בגברים ופחות מ-22.3 בנשים) נמצא הסיכון הגדול ביותר לתמותה כוללת וסיבות עיקריות לתמותה. סיכון מיוחד זוהה בגברים בתת משקל חמור (BMI מתחת ל-18.5).

לדברי החוקרים, ההסבר להעדר הקשר החיובי בין BMI ותמותה בגילאים המבוגרים נעוץ בעובדה שבמבוגרים, BMI מהווה מדד לא-טוב לרמת השומן בגוף. מדדי משקל הגוף אינם שונים בין מסת השומן והמסה ללא-שומן, שהיא המסה העיקרית היורדת עם הגיל (בעיקר מסת שריר).

היקף המותניים הוצע כמדד אלטרנטיבי להשמנת-יתר. המחקר לא מצא קשר בין היקף המותניים ותמותה. החוקרים ממשיכים וכותבים כי מגבלה של מדד היקף מותניים בלבד נובעת מכך שהוא אינו מתייחס להרכב הגוף, בעוד ש-WHR הוא מדד טוב יותר ומתייחס בצורה מסוימת להשמנה בטנית. למרות שבאופן תיאורטי ייתכן מדד WHR גבוה ברזים, מהנתונים עולה כי באלו עם WHR גבוה נמדד היקף ומותניים וירכיים גדול ומהממוצע.

החוקרים מסכמים כי השמנה בטנית מהווה הסבר אפשרי לקשר שזוהה בין WHR ותמותה.

החוקרים ממליצים לבחון מחדש את קבוצות הסיכון לפי מדדי BMI בכדי להגדיר את התחלואה הקשורה בעודף משקל והשמנת יתר במבוגרים, מאחר שמדד זה אינו מתאים במבוגרים מעל גיל 75. הם ממליצים להשתמש במדד WHR בקבוצת גיל זו בשל הקשר החיובי עם הסיכון לתמותה, וכי יש להעניק תשומת לב מיוחדת לבעיה של תת-משקל בגיל מבוגר.

לידיעה ב-DocGuide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה