מומחי American College of Physicians (ACP) פירסמו הנחיות בנושא הטיפול התרופתי והכירורגי בהשמנת-יתר. ההערכה היא כל 300,000 בוגרים נפטרים כל שנה מסיבות הקשורות בהשמנת-יתר, והעלות הישירה של השמנת-יתר וחוסר פעילות גופנית מוערכת בכ-9.4% מכלל הוצאות מערכת הבריאות בארה”ב. בתגובה לעליה בשכיחות השמנת-יתר, עלה מספר הטיפולים להשמנת-יתר והשימוש בהם נרחב יותר.

צוות המומחים הכין את קווי ההנחיה על-בסיס העדויות שהצטברו ומאמרים קודמים.

המומחים ממליצים כי כל רופא יופנה להמלצות כחלק מהאסטרטגיה הכללית לטיפול בעודף משקל והשמנת-יתר, שתמיד צריכים לכלול תזונה נכונה ופעילות גופנית, בכל המטופלים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר. מטרת ההנחיות היא לספק המלצות מבוססות על סקירת עדויות על הטיפולים התרופתיים והכירורגיים להשמנת-יתר.

ההנחיות מיועדות לכלל הרופאים המטפלים בחולים הסובלים מהשמנת-יתר, המוגדרת כ-BMI של 30 ומעלה. המומחים מזהירים כי ההנחיות אינן מיועדות לשימוש במכונים מסחריים שונים לירידה במשקל, לשיווק ישיר ע”י היצרנים, או למטופלים בעלי BMI נמוך מ-30.

למרות שהאפשרות של טיפול תרופתי בהשמנת יתר עוררה עניין רב הן בקרב המטפלים והן בקרב המטופלים, 5 תרופות הוסרו מהמדפים בארה”ב ושווקים בינלאומיים משנת 1997, בשל חששות בנוגע ליעילות ולבטיחות שלהן. התרופות כללו את Fenfluramine, Dexfenfluramine ו-PhenylPropanolamine ברחבי העולם, ו-Diethylopropion ו-Phentermine באירופה.

תרופות אחרות ששוחררו בעקבות זאת הם Orlistat ו-Sibutramine.

המומחים סקרו מחקרים בנושא תרופות להשמנת-יתר שהיו מוגבלים בשל משך זמן קצר, גודל מדגם קטן, ושיעור פורשים גבוה. השימוש בתרופות להורדה במשקל במשך 6-12 חודשים הביא לירידה במשקל של 11 פאונד או פחות. עם זאת, מחקרים אחרים רומזים כי הירידה המינורית הזו שמקל יכולה להשפר איזון סכרת, לחץ דם, ורמות כולסטרול. פרט ל-Orlistat, אין מחקרים בנושא היעילות לטווח הארוך מעבר ל-12 חודשים, וספקות באשר לתופעות הלוואי לטווח הארוך, יתרונות אפשריים בכל הקשור להורדת תחלואה ותמותה עקב סיבוכי השמנת-יתר, עדיין נותרו ללא מענה.

גם שכיחות ניתוח להצרת קיבה עלתה משמעותית. בקליפורניה למשל, מספר הניתוחים לירידה במשקל עלה כמעט פי 6, מ-1,134 בשנת 1996, ל-6,304 בשנת 2000.

מחקרים רבים בנושא ניתוחים להשמנת-יתר שנבדקו ע”י צוות המומחים, כללו מגבלות דוגמאת העדר קבוצת השוואה. עם זאת, מחקרים אלו מעלים את האפשרות שחולה עשוי לאבד 44-67 פאונד ולשמור על המשקל החדש למשך עד 10 שנים, עם שיפור נלווה בסכרת, ל”ד ורמות כולסטרול.

שיעורי התמותה עקב סיבוכים של ניתוח להצרת קיבה עומדים על 1.9 ל-100 מטופלים. אין מחקרים השוואתיים בין פרוצדורות שונות, אך התוצאות הטובות ביותר של היצרות קיבה הן במרכזים המבצעים את הניתוחים הללו בכמות גדולה. בהתבסס על 5 מחקרים רנדומליים שהשוו ירידה במשקל בנוכחות פרוצדורה כירורגית, מעקף קיבה נמצא כפרוצדורה שהביאה לירידה הגדולה ביותר במשקל, אף יותר לירידה בעקבות פרוצדורות גאסרופלאסטיות. לא נמצא הבדל בין איבוד משקל נטו במהלך התקופהץ

ב-ACP ממליצים לרופאים להמליץ לכל מטופל באשר לתזונה ודיאטה, ובו הרפא והחולה קובעים את היעדים לירידה במשקל, לחץ הדם, ורמת הסוכר בדם. כאשר תזונה ודיאטה לבדם אינם מספיקים לחולים להגיע ליעדם, יש לשקול מספר תרופות להשתמנת-יתר, דוגמאת Sibutramine, Orlistat, Phentermine, Diethylpropion, Fluoxetine, ו-Bupropion.

בכדי לקבוע איזו תרופה הכי טובה לחולה, פרופיל תופעות הלוואי של כל תרופה ייבדק בזהירות. רופאים צריכים לייעץ למטופלים שלהם באשר לתופעות הלוואי והבטיחות והעדר מחקרים ארוכי-טווח באשר ליעילות והבטיחות של התרפות.

בנבדקים הסובלים מהשמנת-יתר עם BMI של 40 ומעלה, וכן מצבים הקשורים בהשמנת-יתר לטווח ארוך הכוללים יל”ד, סכרת, או Sleep Apnea, ניתוח להצרת קיבה עשוי להיות אופציה חיונית. תופעות לוואי אפשריות של הניתוח כוללות סיבוכים ניתוחיים, מחלת כיס מרה, או הפרעה בעיכול.

לאחר החלטה על חולה המתאים לניתוח, יש לפנות למרכזים מיומנים, מאחר שמנתחים ומרכזים כירורגיים עם ניסיון רב המבצעים פרוצדורות אלו מראים תוצאות טובות מהנורמה מבחינת יעילות מוגברת ושיעורי סיבוכים נמוך. מספר מחקרים מדגישים את חשיבות עקומת הלמידה, הקשורה במחלה זו.

Ann Intern Med. 2005;142:525-531

לידיעה במדסקייפ