Endocrinology other

פעילות גופנית ושרידות לאחר אבחנת סרטן השד (JAMA)

בעבר הודגם כי פעילות גופנית מורידה היארעות סרטן השד, אך ההשפעה על חזרת המחלה ושרידות לאחר אבחנת סרטן שד אינה ידועה.

מטרת המחקר היתה לקבוע האם פעילות גופנית בקרב נשים עם סרטן השד מפחיתה את הסיכון לתמותה מסרטן השד בהשוואה לנשים לא פעילות.

מחקר תצפית פרוספקטיבי המבוסס על תגובות של 2987 נשים אשר אובחנו עם סרטן שד דרגה I, II או III בין השנים 1984 ל-1998 עם מעקב עד תמותה או עד יוני 2002.

התוצאות העיקריות שנמדדו היו סיכון לתמותה מסרטן השד על פי קטגוריות פעילות גופנית (<3, 3-8.9, 9-14.9, 15-23.9, או ≥24 משימות מטבוליות [MET] שעות לשבוע).

בהשוואה לנשים שעשו פחות מ-3 שעות MET לשבוע של פעילות גופנית, הסיכון היחסי המותאם לתמותה מסרטן השד היה 0.80 (95% רווח בר סמך, 0.60-1.06) ל-3 עד 8.9 שעות MET לשבוע; 0.50 (95% רווח בר סמך, 0.31-0.82) ל-9 עד 14.9 שעות MET לשבוע; 0.56 (95% רוח בר סמך, 0.40-0.89) ל-24 או יותר שעות MET בשבוע (P for trend = .004). שלוש שעות MET שוות ערך להליכה בקצב ממוצע. יתרון פעילות גופנית נראה במיוחד בקרב נשים עם גידולים המגיבים להורמונים. הסיכון היחסי לתמותה בנשים אלו אשר עסקו ב-9 שעות MET בשבוע בהשוואה לנשים שעסקו בפחות מ-9 שעות פעילות בשבוע היה 0.50 (95% רווח בר סמך, 0.34-0.74). בהשוואה לנשים שעסקו בפחות מ-3 שעות פעילות בשבוע, הירידה הלא מותאמת בסיכון לתמותה היתה 6% לאחר 10 שנים לנשים שעסקו 9 שעות MET או יותר בשבוע.

 החוקרים הסיקו כי פעילות גופנית לאחר אבחנה לסרטן שד עשויה להפחית את הסיכון לתמותה ממחלה זו. היתרון הגדול נראה בנשים שביצעו פעילות שוות ערך ל-3-5 שעות פעילות בשבוע בקצב ממוצע, עם הוכחה מסויימת לקשר בין עלייה ביתרון והוצאה אנרגטית גבוהה יותר. נשים עם סרטן שד אשר עוקבות אחר ההמלצות לפעילות גופנית עשויות לשפר את השרידות שלהן.

JAMA. 2005;293:2479-2486

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה