Emergency medicine

השוואת טיפול אנדווסקולארי מול טיפול תרופתי במקרים של אירוע מוחי על-רקע חסימת עורק בזילארי (N Engl J Med)

שבץ

בקרב חולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת עורק בזילארי, טיפול אנדווסקולארי וטיפול תרופתי לא הובילו להבדלים בתוצאות תפקוד חיובי, אך לא ניתן לשלול תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי ודרושים מחקרים נוספים בנושא, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.

במסגרת המחקר נכללו חולים עם אבחנה של אירוע מוחי עקב חסימת עורק בזילארי, אשר גויסו בתוך שש שעות מהופעת האירוע המוחי. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול אנדווסקולארי או טיפול תרופתי סטנדרטי.

התוצא העיקרי היה תוצא תפקודי טוב, אשר הוגדר כמדד של 0-3 לפי סולם mRS (Modified Rankin Scale) לאחר 90 ימים. תוצאי הבטיחות העיקריים כללו דימום תוך-מוחי תסמיני בתוך 3 ימים מהתחלת טיפול ותמותה לאחר 90 ימים.

מדגם המחקר כלל 300 חולים, מהם 154 בקבוצת טיפול אנדווסקולארי ו-146 בזרוע טיפול תרופתי. טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי ניתן ל-78.6% מהחולים בקבוצת טיפול אנדווסקולארי ול-79.5% מהחולים בקבוצת הטיפול התרופתי. טיפול אנדווסקולארי ניתן בתוך חציון של 4.4 שעות מהופעת האירוע המוחי.

תוצא תפקודי טוב תועד ב-44.2% מהחולים בזרוע טיפול אנדווסקולארי וב-37.7% מאלו בזרוע הטיפול התרופתי (יחס סיכון של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 0.92-1.50).

שיעור אירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני עמדו על 4.5% מהחולים בקבוצת טיפול אנדווסקולארי ועל 0.7% באלו לאחר טיפול תרופתי (יחס סיכון של 6.9, רווח בר-סמך 95% של 0.9-53.0). שיעורי התמותה לאחר 90 ימים עמדו על 38.3% ו-43.2%, בהתאמה (יחס סיכון של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.68-1.12).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לקביעת היעילות והבטיחות של טיפול אנדווסקולארי במקרים של חסימת עורק בזילארי.

N Engl J Med 2021; 384:1910-1920

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שימוש בטאבלטים בפעוטות מלווה בשכיחות גבוהה יותר של תסמיני כעס ותסכול (JAMA Pediatrics)

    שימוש בטאבלטים בפעוטות מלווה בשכיחות גבוהה יותר של תסמיני כעס ותסכול (JAMA Pediatrics)

    חשיפה יומית נרחבת יותר לזמן מסך בקרב פעוטות מלווה בביטויים אינטנסיביים יותר של כעס בשלב מאוחר יותר בחייהם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics. המחקר הפרוספקטיבי כלל מדגם של 315 פעוטות (54% בנים) שהיו בני 3.5 שנים בשנת 2020. ההורים של הפעוטות דיווחו על משך הזמן שהילדים השתמשו בטאבלטים בימות השבוע ובסופי […]

  • טיפול ב-Ubrogepant עשוי למנוע התקף מיגרנה לפני הופעת כאב ראש (Neurology)

    טיפול ב-Ubrogepant עשוי למנוע התקף מיגרנה לפני הופעת כאב ראש (Neurology)

    טיפול מוקדם ב- Ubrogepant(אוברלוי) במינון 100 מ”ג מלווה במצב תפקודי טוב יותר, פחות הגבלות בפעילות ושביעות רצון גבוהה יותר לאחר 24 שעות בחולים עם מיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות של Ubrogepant במהלך שלב פרודרומלי של מיגרנה על תוצאים לפי דיווח מטופלים במחקר PRODROME, […]

  • טיפול ב-Tolebrutinib דוחה התקדמות מוגבלות משנית לטרשת נפוצה (מתוך הודעת חברת Sanofi)

    טיפול ב-Tolebrutinib דוחה התקדמות מוגבלות משנית לטרשת נפוצה (מתוך הודעת חברת Sanofi)

    בהודעה לעיתונות מטעם חברת סאנופי דווח על תוצאות מחקר בשלב 3, מהן עולה כי טיפול ב- Tolebrutinib דחה הופעת התקדמות מוגבלות בהשוואה לפלסבו בחולים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית ללא התלקחויות. מחקר HERCULES הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, להערכת הבטיחות והיעילות של Tolebrutinib – מעכב Bruton’s Tyrosine Kinase, בחולים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית ללא-התלקחויות, בהשוואה […]

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה