Emergency medicine

יתר לחץ דם ריאתי פוגע בתפקוד ובהישרדות של חולים עם דום נשימה בשינה (מתוך American Journal of Cardiology)

יתר לחץ דם ריאתי עשוי להוביל למגבלות תפקודיות ולעליה בסיכון לתמותה בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת נובמבר של American Journal of Cardiology.

החוקרים מדגישים כי חשוב להקדיש תשומת לב רבה יותר לאפשרות ליתר לחץ דם ריאתי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, מאחר שהוא עשוי לפגוע ביכולת התפקודית ובסיכויי ההישרדות שלהם. בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, עם מאפיינים המעידים על סיכון מוגבר ליתר לחץ דם ריאתי מוגבר, יש לערוך בדיקות סקר להערכת יתר לחץ דם ריאתי.

במסגרת המחקר הם בחנו את הנתונים אודות 83 חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה שעברו צנתור של העורק הריאתי, במטרה להעריך את השכיחות וההשפעה של יתר לחץ דם ריאתי. הם בחנו את הגורמים המנבאים יתר לחץ דם ריאתי בחולים אלו, וביקשו לקבוע אם אמצעים לא-פולשניים מסייעים בקביעת האבחנה של יתר לחץ דם ריאתי.

מבין 83 החולים, 58 (70%) אובחנו עם יתר לחץ דם ריאתי . ב-18 חולים תועד PCWP (Pulmonary Capillary Wedge Pressure) של מתחת ל-15 מ”מ כספית. לא תועדו הבדלים מובהקים בין חולים עם ובלי יתר לחץ דם ריאתי בכל הנוגע לגיל החולים ומדד AHI (Apnea-Hypopnea Index).

מניתוח רב-משתנים עולה כי המאפיינים בעלי הקורלציה הבולטת ביותר עם התפקוד הריאתי כללו מין נקבה, גיל מתחת ל-49 שנים ולחץ סיסטולי בחדר ימין של מעל 30 מ”מ כספית.

27 חולים (33%) אובחנו עם יתר לחץ דם ריאתי חמור, שהוגדר בנוכחות לחץ עורקי ריאתי ממוצע של מעל 40 מ”מ כספית. בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי חמור תועדה דה-סטורציה לילית, מדדים המודינאמיים גרועים יותר ושיעורי תמותה גבוהים יותר, בהשוואה לאלו עם יתר לחץ דם ריאתי קל או בינוני, או ללא יתר לחץ דם ריאתי.

מרחק ההליכה במשך 6 דקות היה קצר יותר בקרב חולים עם יתר לחץ דם ריאתי, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ריאתי (285.5 מטרים לעומת 343 מטרים). לאחר שנה, ארבע שנים ושמונה שנים, שיעורי ההישרדות עמדו על 100%, 90% ו-76%, בהתאמה, בחולים ללא יתר לחץ דם ריאתי, ועל 93%, 75% ו-43%, בהתאמה, בחולים ללא יתר לחץ דם ריאתי.

מאחר שליתר לחץ דם ריאתי גורמים שונים, לאחר אבחנת יתר לחץ דם ריאתי, חשוב לאבחן ולטפל את הגורם להפרעה.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה לקבוע כיצד להעריך חולים עם יתר לחץ דם ריאתי, כולל אבחנה ואפשרויות טיפול בחולים אלו.

Am J Cardiol2009;104:1300-1306

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שונות רבה יותר בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לתסחיף סיסטמי/אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות בריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לסיבוכים […]

  • מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מדד חומציות בדם טבורי נמוך מ-7.2 עשוי להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מאחר ועד כה הסברה הרווחת כי חמצת חמורה עלולה להתפתחות בנוכחות מדד חומציות נמוך מ-7.0, ממצאים המחקר תומכים בבחינה מחדש של ערך הסף בו נדרש ניטור אינטנסיבי אחר החולים. החוקרים […]

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • חשיבות הערכת בריאות העצם בחולים עם מחלת צליאק (Scandinavian Journal of Gastroenterology)

    חשיבות הערכת בריאות העצם בחולים עם מחלת צליאק (Scandinavian Journal of Gastroenterology)

    בחולים עם מחלת צליאק שכיחות גבוהה של אוסטיאופורוזיס ושברים, כאשר מדד FRAX (או Fracture Risk Assessment Tool) עשוי לסייע בהערכת בריאות העצם באוכלוסיית חולים זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scandinavian Journal of Gastroenterology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 593 מבוגרים מבריטניה עם מחלת צליאק מוכחת בביופסיה. כל המשתתפים עברו בדיקת Dual-Energy X-ray […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה