ממחקר גדול מדנמרק שהתמקד בילדים ומתבגרים עולה כי הפרעות אוטו-אימוניות ואוטו-אינפלמטוריות מעלות את הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה וכי בנוכחות הפרעת אכילה קיים סיכון מוגבר להתפתחות מחלה אוטו-אימונית בשלב מאוחר יותר.
המחקר כלל 930,977 ילדים ומתבגרים שנולדו בדנמרק בין 1989-2006, עם מעקב שנמשך עד 2012. מחלה אוטו-אימונית או אוטו-אינפלמטורית אובחנה ב-25,984 ילדים, תת-קבוצה בה תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להפרעות אכילה: סיכון גבוה ב-36% לאנורקסיה נרבוזה, עליה של 73% בסיכון לבולימיה נרבוזה, עליה של 72% בסיכון להפרעות אכילה לא-ספציפיות ועליה של 50% לכל סוג של הפרעת אכילה.
מחלה אוטואימונית עם מעורבות מערכת העיכול לוותה בעליה של 74% בסיכון לאנורקסיה נרבוזה ועליה של 148% בסיכון להפרעת אכילה לא-ספציפית, בעוד שמחלה אוטו-אינפלמטורית לוותה בעליה של 179% בסיכון להפרעת אכילה לא-ספציפית.
אנורקסיה נרבוזה והפרעת אכילה לא-ספציפית לוו עוד בהתפתחות מחלה אוטואימונית או מחלה אוטו-אינפלמטורית. בנוסף, בקרב מתבגרים עם הורים שאובחנו עם מחלה אוטואימונית או אוטו-אינפלמטורית.
בנוסף, בקרב מתבגרים עם הורים להם אבחנה של מחלה אוטואימונית או אוטו-אינפלמטורית תועדו סיכויים גבוהים יותר להתפתחות הפרעות אכילה: עליה של 13% בסיכון לאנורקסיה נרבוזה, עליה של 29% בסיכון לבולימיה נרבוזה, עליה של 27% בסיכון להפרעות אכילה ועליה של 19% בסיכון לכל הפרעת אכילה.
החוקרים מציינים כי מתווכים סביבתיים שלא נמדדו עשויים להסביר את הקשרים שזוהו במחקר, דוגמת חשיפה סביבתית משותפת דוגמת תזונה וחשיפה לעישון, או רמות דחק גבוהות במשפחה.
ממצאי המחקר תומכים בעדויות ממחקרים שהציעו כי הפרעות במערכת החיסון נפוצות בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות וכן עשויות להביא לעליה בסיכון למחלה. מחקרים להערכת הפרעות בתפקוד מערכת החיסון מהווים אמצעי חדש להערכת הסיכון להפרעות אכילה ועשויים לסייע בפיתוח טיפולים חדשים.
Pediatrics 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!