להפרעות אכילה יש תוצאות אורגניות חמורות בשל תת תזונה, חסרים תזונתיים ספציפיים והפרעות אלקטרוליטריות, כאשר שיעורי התמותה עקב הפרעות אכילה מגיעים ל-12%.
מטרת המחקר הנוכחי לתאר מאפיינים ותוצאות לאחר 6 חודשי טיפול של חולים המטופלים ביחידה להפרעות אכילה בצ’ילה.
המחקר נערך על ידי סקירת רישומים רפואיים של חולים עם הפרעות אכילה, שמקבלים טיפול רב מקצועי על ידי קבוצה של תזונאים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים, ונראו לפחות פעמיים בתקופה של חצי שנה.
רישומים של 81 חולים (חציון גיל 16.3 +/- 3 שנים, רק אחד היה זכר) נכללו במחקר. ל-49 חולים היה אנורקסיה נרבוזה מסוג “מגביל” (הגבלה של כמות הקלוריות), ל-5 חולים היה אנורקסיה נרבוזה מסוג “טיהור או ניקוי” (שימוש במשלשלים, משתנים והקאות ועוד על מנת לרדת במשקל), ל-22 חולים היה בולמיה נרבוזה מסוג “טיהור”, ל-2 חולים היה בולמיה נרבוזה מסוג “לא טיהור” (שימוש בפעילות גופנית מאומצת או בצום על מנת לרדת במשקל) ול-3 חולים הייתה הפרעת אכילה, שלא מתאימה להגדרות הנ”ל. 80% פנו לייעוץ תוך השנה הראשונה של הופעת הסימפטומים. 65% באו ממשפחות ששני ההורים חיו יחד, ל-57% היה מבנה משפחה קשיח ומאוחד ול-65% היו משברים סמויים.
דיכאון או דיסטמיה הופיעו ב-45% מהחולים והיה צורך בטיפול תרופתי בהתחלת הטיפול ב-25% מהחולים. תכונות אובססיביות (40.4%) היו קשורות משמעותית לאכלנים מהסוג המגביל. היסטוריה בעבר של השמנה או משקל עודף הייתה נפוצה. לאחר חצי שנת טיפול, BMI עלה משמעותית באכלנים מהסוג המגביל עם תכונות אובססיביות ומשברי משפחה סמויים.
לסיכום, התערבות טיפול רב מקצועית משפרת BMI וסימפטומים משפחתיים בחולים עם הפרעות אכילה מהסוג המגביל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!