Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) נגרם מרה־אקטיבציה של נגיף הווריצלה־זוסטר (VZV) בענף האופתלמי של העצב הטריגמינלי (V1). המחלה עלולה לערב מבנים רבים בעין ולגרום מדלקת לחמית ועד קרטיטיס, אובאיטיס, רטיניטיס ופגיעה בעצב הראייה, ובמקרים מסוימים לגרום לאובדן ראייה קבוע.
מדובר במחקר רטרוספקטיבי חד־מרכזי בין השנים 2013–2023 בבית חולים שלישוני בבנגקוק. נכללו 199 מטופלים עם HZO שאובחנו לפי הממצאים הקליניים האופייניים ועברו מעקב של לפחות שבוע.
הגיל הממוצע היה 55.5 שנים, מעט יותר גברים (55.8%). כל החולים היו עם מחלה חד־צדדית, 11.6% היו מדוכאי חיסון ו־13.1% סבלו מסוכרת. מבחינת תסמינים מקדימים, ל־14.1% היה כאב ראש, 5% עם חום, ו־4.5% כאב עיני. התסמינים העיניים כללו אודם ב־40.7%, גירוי עיני ב־32.7% וטשטוש ראייה ב־7.5%. מעורבות עינית נמצאה ב־50.3% מהחולים, כאשר הממצאים השכיחים ביותר היו:
| דלקת לחמית | 43.7% |
| מעורבות קרנית | 36.2% |
| ירידה בתחושת הקרנית | 14.1% |
| אובאיטיס | 12.6% |
| סימן האצ’ינסון | 11.6% |
לא נמצאו מקרים של מעורבות רשתית או עצב הראייה.
בניתוח רב־משתני נמצא כי אודם עיני בעת ההגעה היה הגורם היחיד שניבא באופן מובהק מעורבות עינית (OR = 43.0, (p < 0.001.
לא נמצא קשר מובהק בין מעורבות עינית לבין גיל, מין, סוכרת ודיכוי חיסוני.
חדות הראייה החציונית בסיום המעקב הייתה 20/25, ו־84.4% מהחולים שמרו על ראייה טובה מ־20/50. ירידה משמעותית בראייה (≥2 שורות) הופיעה ב־7.5% בלבד מהחולים.
שני גורמים נמצאו כמנבאים משמעותיים לירידה בראייה: גיל ≥ 60 שנה (OR = 18.2 p = 0.006) וסימן האצ’ינסון (OR = 4.74 ,p = 0.039). הסיבוך השכיח ביותר היה צלקת קרנית (11.6%).
לסיכום, מחצית מחולי HZO פיתחו מעורבות עינית, כאשר דלקת לחמית הייתה הביטוי העיני השכיח ביותר. רוב החולים שמרו על ראייה טובה לאחר טיפול מתאים. אודם עיני הוא סימן אזהרה חשוב המחייב הפניה לרופא עיניים. מטופל בן 60 לפחות וסימן האצ’ינסון הם גורמי הסיכון העיקריים לאובדן ראייה ארוך טווח. חולים אלו דורשים מעקב הדוק יותר לצורך מניעת סיבוכים ופגיעה קבועה בראייה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!