ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של Clinical Oncology, עולה כי פולימורפיזם גנטי מסוים קשור עם פרוגנוזה רעה יותר בחולים עם סרטן ערמונית עם גרורות.
לדברי החוקרים, קיימים הבדלים משמעותים בהתקדמות המחלה בקרב חולי סרטן ערמונית עם גרורות. עובדה זו מציעה שהתקדמות ותגובה לטיפול יכולים להיות מושפעים מפקטורים גנטיים.
תקופת המעקב ארכה 20 שנה, במחקר שבו השתתפו 111 חולי סרטן ערמונית, שהיו להם גרורות לעצמות בעת האבחנה. זמן חציון הישרדות היה 51 חודש.
החוקרים מצאו, שלחולים עם פולימורפיזם של אללים ארוכים של IGF-1 (insulin growth factor-1) ו-CYP19 (cytochrome P450 19) הייתה פרוגנוזה רעה יותר. זמן חציון הישרדות שלהם היה 28 חודש לעומת 61 חודש בקרב חולים עם קומבינציות אחרות.
נוכחות אלל ארוך של IGF-1 או של CYP19 הייתה גם גורם סיכון בלתי תלוי למוות. זמן חציון הישרדות היה 41 עבור נשאים של כל אחד מהאללים הללו.
החוקרים מסכמים כי לידע על מרקרים גנומיים יש פוטנציאל לשפר את הרפואה ואת התוצאות הקליניות. קשרים אמינים ומשמעותים קלינית בין מידע גנטי ובין תוצאות קליניות מושגים רק לאחר מחקר בר תוקף המתוכנן היטב. לכן יש לשקול איך משתמשים במידע זה במחקרים טפוליים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!