מחברי המחקר:

Avraham Karasik, Cheli Meltzer Cohen, Gabriel Chodik, Larry Radican, Shengsheng Yu, Bernd Voss, Ofer Sharon, Noga Gadir, Kimberley Brodovicz, Varda Shalev, Harvey Katzeff, Kaan TunceliADA Poster 1061-P, 2014

מחקר ישראלי על כ- 1250 חולי סוכרת סוג 2 מטופלים בג’נוביה

הקדמה: בנוסף לעבודות שנעשו בחיות, התפרסמו לאחרונה מחקרים עם סיטגליפטין (ג’נוביה) אשר הראו שיפור באלבומינוריה בקרב 85 ו- 274 חולי סוכרת סוג 2 (מקורות  1,2 ).  מטרת המחקר הנוכחי היתה לקבוע את השפעת סיטגליפטין על מיקרואלבומינוריה (אלבומינוריה בדרגה קלה) במטופלים עם סוכרת סוג 2 באמצעות מאגר המידע הממוחשב של מכבי שירותי בריאות.  המחקר הוצג בכנס ה ADA האחרון, ונצפה שיפור מובהק (מעל 20% ירידה) בקרב 58% מהחולים.  השיפור נצפה בקרב חולי סוכרת הסובלים הן ממיקרו–אלבומינוריה והן ממאקרו–אלבומינוריה ולכן תומך ביתרון הטיפול בסיטגליפטין בקרב חולים אלה

אלבומינוריה ומדד UACR: יחס של אלבומין לקריאטינין בדגימות שתן אקראיות; כאשר המונה והמכנה מביעים יחידות זהות עבור שניהם ונותנים את היחס קרוב לכמות של גרם אלבומין המופרש ב24 שעות. איסוף שתן במשך 24 שעות נחשב בדרך כלל למדויק ביותר למדידת אלבומין או כימות חלבון, אך יש לו מגבלות בעיקר בשל טעויות תכופות בשלמותו של אוסף השתן.  כתוצאה מכך, מחקרים קליניים מסתמכים על מדד ה UACR.

·         Normo-albuminuria– מוגדר UACR <30 מ”ג / g Cr בשתיים או יותר דגימות שתן עם לא יותר מערך אחד ≥  30 מ”ג / g Cr

·         Microalbuminuria מוגדר כ UACR 30-299 מ”ג / g Cr בלפחות שתי דגימות שתן

·         נפרופתיה סוכרתית מוגדרת על ידי uACR> 300 מ”ג / g C

שיטות: 1248 מטופלים עם סוכרת סוג 2  ופגיעה כיליתית ו- UACR>30mg/g creatinine   ( ( eGFR>45 ml/min/1.73m² , אשר נטלו סיטגליפטין (ג’נוביה) עם/ ללא מטפורמין במשך >120 יום .  נאספו מדידות UACR ( (Urinary Albumin to Creatinine Ratio במשך 4 חודשים לפני, ועוד שתי מדידות במשך >60 יום אחרי תחילת השימוש בסיטגליפטין (ג’נוביה).

בוצעה הערכה של הפרמטרים הבאים: משקל גוף, HbA1c , ואלבומינוריה UACR (הפרשת אלבומין בשתן).

התוצאה העיקרית (Primary outcome ) היתה לבדוק את השפעת הטיפול בסיטגליפטין על הפרשת אלבומין בשתן כפי שנמדד ע“י UACR  (ר”ת של   Urinary Albumin to Creatinine Ratio )

מחקר Real World (“עולם אמיתי”) סוג של מחקר רטרוספקטיבי אשר מתבסס על נתונים ממאגרי מידע ממוחשבים כגון חברות ביטוח, קופות חולים, רשומות ועוד.  סגנון מחקר זה מאפשר אפיון מחלות ואוכלוסיות חולים  ע”י הבנת מגמות אפידמיולוגיה ודפוסי טיפול.  למרות שמחקרי RCT נחשבים לתיקניים ביותר לבחינת יעילות, הם מודדים את היעילות באוכלוסיה מוגבלת ותנאים אידיאלים ולעיתים אינם נותנים אינדקציה אמיתית לנעשה בשטח. השילוב של שני סגנונות מחקר אלה נותן אינדיקציה יותר מדויקת ליעילות ובטיחות של תרופות וטכנולוגיות.

תוצאות:

• הטיפול בסיטגליפטין (ג’נוביה) היה קשור לירידה ממוצעת של 30% ב UACR (כ-mg/grCre 23.3)  

• כ- 58% מהחולים הראו הפחתה >20% ב- UACR ,הפחתה המזוהה עם ירידה בארועי  CV  לפי עבודות שונות (4).

• בנוסף, בקרב אחוז ניכר מהחולים השינוי באלבומינוריה היה מזוהה עם מעבר לקטגורית UACR נמוכה יותר

• השינוי ב UACR עם ג’נוביה , היה קשור לשינוי ב HbA1c אך המדד השתפר בצורה משמעותית גם אצל חולים שלא הראו שינוי ב HbA1c

מסקנות: התוצאות של מחקר עולם אמיתי זה מתווספות לתוצרות של מחקרים קליננים קודמים המעידים כי סיטגליפטין (ג’נוביה) משפר אלבומינוריה בנוסף לשיפור רמות הגלוקוז בדם.  המכניזם של הורדת האלבומינוריה על ידי סיטגליפטין (ג’נוביה) בחולי כיליה עדיין צריך להיבדק.

לפוסטר