מעיון בלוח הבקרה המעודכן להבוקר נראה שייתכן, וצריך להיות כמובן מאוד זהירים כעת בהערכות, שאנו נמצאים בתחילת העצירה/ירידה של הגל החמישי. 

המדד המשמעותי ביותר של היקף האשפוזים הכולל, ושל חולים קשה בפרט, מקורונה, המוצג בתרשים שלהלן נראה כעושה שינוי מגמה במספר כלל המאושפזים, ויציבות במס’ הקשים שעומד כעת על 946.

עם זאת, כאשר בוחנים את המגמה של השבוע האחרון בהשוואה לשבוע הקודם עדיין רואים עלייה משמעותית במס’ החולים הקשים החדשים והמתים של 42.8% ט-60.2% בהתאמה.

מנגד,  היקף האשפוזים הכולל בפנימיות כפי שמוצג בלוח הבקרה מצביע על ירידה, אפילו חדה,  בשיעורי התפוסה הכלליים בימים האחרונים, כפי שניתן לראות כאן:

בתדריך שהעביר אמש מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ נחמן אש, הוא התייחס לבקשת אי-מד, לשאלת היקף השימוש בתרופות  פקסלוויד ומולנופירוויר , וציין שנכון לעד אמש השימוש מוערך בכ-6000 מטופלים בפקסלוויד וכ-1000 ב-מולנופירוויר .  אם בוחנים את מס’ החולים הפעילים כיום מעל גיל 60, המספר הוא בסביבות כ-50,000 , כך שאפשר להעריך ששיעור השימוש בתרופות הוא נמוך יחסית, כנראה פחות משליש.  אש הודיע שנתוני השימוש בתרופות אלה יתווספו בקרוב גם ללוח הבקרה ולתמונת המצב היומית שהמשרד מפרסם.

בדו”ח אמ”ן שפורסם אמש מדגישים המחברים מס’ נקודות חשובות:

מקרי PIMS ראשונים בישראל;  עליה ניכרת באשפוזי ילדים בארה”ב והמשך דיווחים על עליה במקרי PIMS ;ה-CDC מדווח כי מחוסנים עם מנת דחף נדבקים פחות מלא מחוסנים;

• 
  
  דיווחים ראשונים על מקרי תסמונת פימס בילדים בישראל במהלך גל האומיקרון לצד דיווחים נוספים מארה”ב על הופעת מקרים חדשים המקושרים לאומיקרון בגל זה.


• 
  
   בישראל בימים האחרונים אובחנו לראשונה בגל זה מספר מקרים חדשים של תסמונת PIMS בילדים.


• 
  
   בארה”ב רשויות הבריאות במדינת ניו ג’רזי אשר גודל אוכלוסייתה דומה לזה של ישראל, דיווחו  ב-24 ינואר על שיא באבחון מקרי תסמונת PIMS ביום אחד (שישה ילדים ביום שישי האחרון וסך הכול עשרה בשבוע החולף).


• 
  
  גם במדינת לואיזיאנה דווחו מקרים חדשים. אלו מצטרפות למדינות נוספות בארה”ב (נברסקה, ניו יורק, אוקלהומה ומישיגן) שזיהו בתחומן מקרים חדשים של התסמונת לאחרונה, במהלך גל האומיקרון, כאשר בחלקן מדווח על קצב אבחון של התסמונת הגבוה מהעבר.


• 
  
  עם זאת, מדובר בדיווחים ראשוניים ביותר ושיעורי ההיארעות המעודכנים של התסמונת בגל זה, טרם התבהרו.


• 
  
  יוזכר כי שיעורי ההיארעות של התופעה הוערכו עד כה בכ-3000:1 ילדים ובני נוער מאומתים. בהקשר הישראלי, נציין כי בשנת 2021( 21.12.15-1.1 )אומתו כ-300 אלף ילדים לא מחוסנים בגילאי 18-0 .


• 
  
  הילדים שנדבקו (גם אלו שלא אומתו) הובילו לפחות ל-220 אבחנות של PIMS בישראל בתקופה זו.


• 
  
  במהלך 6 השבועות של גל התחלואה הנוכחי (22.1.25-21.12.16 )אומתו כ-440 אלף ילדים בגילאים אלו, מתוכם כ-250 אלף לא מחוסנים(אשר לפי המחקרים המוכרים, בסיכון גבוה יותר לסבול מ- PIMS בעקבות הדבקה) .


• 
  
  זאת, כאשר כאמור, רמות התחלואה הסמויה מוערכות כגבוהות יותר מבגלים קודמים. בהתאם, באם שיעור הארעות PIMS באוכלוסיה בעקבות אומיקרון דומה לשיעורו הממוצע בגלי הזנים הקודמים, עשויים להיות 200-100 ילדים שיסבלו מהתופעה הקשה בשבועות הקרובים. זאת, כאשר מערכת הבריאות בעומסים גדולים כבר עתה, כולל במחלקות הילדים.

מחברי הדו”ח מדגישים כי : בעת הזו, הסיכון האישי להידבק בקורונה, ובפרט בעבור ילדים, מצוי בשיא כל הזמנים בשל המידבקות הרבה של וריאנט האומיקרון ותפוצתו הגבוהה בארץ. דווקא בשל עליית הסבירות להידבקות, חשוב כעת יותר מאי פעם להתחסן (בחיסון שהוכח כבטוח ויעיל)בכדי להפחית את הסיכון להתפתחות סיבוכים מאוחרים של המחלה, במקרה של הידבקות. זאת בפרט, לאחר שהתברר כי בניגוד להלך הרוח הרווח, גם אומיקרון עלול לייצר סיבוכים מאוחרים בנדבקים כגון תסמונת PIMSבילדים )וייתכן שבמעלה הדרך גם סיבוכים מאוחרים נוספים(. בהקשר זה, לצד חשיבות ההתחסנות למבוגרים וקבוצות סיכון, קיימת חשיבות רבה בהתחסנות הילדים, החשופים במיוחד להדבקה על מנת לצמצם ככל שניתן את הסיכון המיותר להתפתחות סיבוכים מאוחרים מסוכנים בקרבם, אם יידבקו בנגיף.

באשר לווריאנט BA-2 מציינים המחברים כי :

 וריאנט 2.BA הופיע לראשונה בסוף 2021 ,בדרום אפריקה, במקביל לזן האומיקרון (1.BA) המוכר, ומשם התפשט למדינות נוספות. ממשיך להתפשט ברחבי העולם.

▪ כמדווח, בשבועות האחרונים מזוהה במספרים גדלים בדנמרק, בה הפך לדומיננטי על חשבון 1.BA ( מעל %50 שכיחות בריצופים גנומיים). מזהים עליה מובהקת בשכיחות, על חשבון אומיקרון, גם בשוודיה, בריטניה, סינגפור והודו. לפי קצב ההתפשטות הגבוה עשוי להפוך לדומיננטי במדינות אלו בקרוב. קצב זה עשוי להעיד על יתרון יחסי בהדבקה.

 ▪ יודגש כי בניגוד לפרסומים תקשורתיים, הווריאנט אינו “חמקן” מבדיקות PCR .עם זאת, בשונה מאומיקרון, הוא אינו כולל את המחיקה בעמדות 70-69 המאפשרת זיהוי ספציפי של הזן בערכות PCR ייעודיות ולכן אינו ניתן לזיהוי “מהיר” באמצעותן, ויש צורך בריצוף גנומי מלא כדי לאפיין את ההדבקה בו.

 ▪ הדיווחים מהעולם אינם חושפים תמונה קלינית יוצאת דופן: דנמרק דיווחה כי לא מזהה שינוי משמעותי בין מאושפזי 1.BA ל- 2.BA .מעריכים כי החיסונים יהיו יעילים במניעת מחלה קשה גם לנדבקים ב-2.BA ,אך טרם השלימו את הניתוח. מניתוח מעבדה נורבגי עולה כי אין הבדל בעומס הנגיפי בדרכי הנשימה העליונות בין 2.BA ל-1.BA .בהודו, דווח על דמיון סימפטומים בין שני הוריאנטים, המשפיעים שניהם על דרכי הנשימה העליונות ובשניהם נראית מעורבות ריאתית מינימלית.

 ▪ הדיווחים לעיל הם ראשוניים וטרם פורסם ניתוח מעמיק על חומרת המחלה שגורם הזן או על מידת האפקטיביות של חיסון או של החלמה מזנים אחרים במניעת הדבקה ומחלה. על אף הדמיון הגנטי ל-1.BA ,יש ב 2.BA מספר רב של מוטציות חדשות וייחודיות, שבתרחיש מחמיר עשויות לייצר התנהגות קלינית שונה.

הערת המערכת: נראה שריכוז המאמץ צריך להיות כעת בהרחבת היקף ההתחסנות הן בילדים (כשעד כה הוא כישלון)  והן בקבוצות הסיכון (חיסון 4 בקבוצות הסיכון נמוך ) , ובמקביל מאמץ, בעיקר של הקופות, להרחיב היקף השימוש בתרופות פקסלוויד ומולנופירוויר בקבוצות הסיכון.