סקירה שיטתית: התועלת של Sevelamer בטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית כוללת השפעות פליאוטרופיות , מעבר לאיזון רמות זרחן בדם (NEFROLOGIA)

בכתב העת Nefrologia פורסם מאמר סקירה להערכת ההשפעות של טיפול ב-Sevelamer (רנוולה, סאנופי) בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת, לאחר שמספר מחקרים דיווחו על השפעות פליאוטרופיות של Sevelamer, מעבר לאיזון רמות זרחן בדם.

Sevelamer  הינו סופח זרחן שאינו סידן, המשמש לטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת ולאיזון רמות זרחן בדם בחולי דיאליזה. בסקירה הנוכחית בחנו החוקרים את ההשפעות השונות של Sevelamer עליהן דווח במחקרים שונים.

40-75% מהחולים המתחילים טיפולי דיאליזה סובלים ממחלות לב וכלי דם, האחראיות ל-44% ממקרי התמותה באוכלוסיית חולים זו ומהוות את הגורם החשוב לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית, לאחר תקנון לגיל ומין. מעבר להפחתת ספיגת זרחן הודות ליכולת לספוח אותו במעי ללא תוספת סידן, Sevelamer עשוי להשפיע על מנגנונים אחרים, דוגמת הפחתת FGF23 (Fibroblast Growth Factor) או הורמון PTH (Parathyroid Hormone). יתרה מזאת, מאז שאושר לשימוש פורסמו עדויות להשפעות פליאוטרופיות של מולקולה זו, כולל השפעה על תהליכי דלקת, עקה חמצונית, פרופיל שומנים ותהליכי טרשת עורקים, הסתיידות כלי דם, פגיעה בתפקוד אנדותל והפחתת רעלנים.

ההשפעות הפליאוטרופיות של Sevelamer נובעות מההשפעה של המולקולה על מערכת העיכול. התרופה נקשרת למלחי מרה ויכולה לספוח מולקולות אחרות במערכת העיכול. השפעה זו פשוט מחזקת את חשיבות מערכת העיכול בחולים אורמיים וסוללת את הדרך לאפשרויות טיפול חדשות בהן מערכת העיכול היא אתר הפעולה בחולים עם מחלת כליות כרונית וסיבוכים נלווים.

ההשפעה של Sevelemar על פרופיל השומנים (הפחתת ספיגת שומנים במערכת העיכול) עומדת בבסיס התועלת מבחינת שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית.

העדויות בספרות הרפואית מעידות כי הטיפול ב-Sevelamer מלווה בשיעורי תמותה קרדיווסקולארית נמוכים יותר. לאחר למעלה מעשר שנות ניסיון עם הטיפול התרופתי, ההשפעות של Sevelamer נובעות מיכולת התרופה לספוח מולקולות אחרות במערכת העיכול, מעבר לזרחן, עם הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. הירידה ברמות LDL, כולסטרו, פנולים, חומצה אורית ורעלנים תורמת להפחתת תהליכים דלקתיים ועקה חמצונית בחולים אלו.

להשפעות הללו של Sevelamer יש חשיבות קלינית, כולל הסתיידות כלי דם, טרשת עורקים, פגיעה בתפקוד אנדותל ואנמיה והתוצאה הסופית היא שיפור שיעורי ההישרדות בחולים עם מחלת כליות כרונית.


NEFROLOGIA 2015; 35(2):207-217

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן