אחת מ-7 נשים אשר עוברות בדיקת ממוגרפיה שנתית לזיהוי סרטן שד תיקרא להמשך בדיקות מעקב. נשים אלה עוברות מן הסתם תקופה קשה של דאגה וחרדה שעשויה להימשך  ימים או שבועות שבהן הן מודעות לקיומו של “מימצא מחשיד” שזוהה ע”י הרדיולוג שבחן את בדיקת הממוגרפיה שלהן.  מהדורת ספטמבר של ה-Journal of Women’s Health  עוסקת בנטל האישי והכלכלי של בדיקות סקירה חוזרות תוך הצגת טכנולוגיות חדשות של הדמיית שד העשויות לשפר את הדיוק של בדיקת הסקירה, ולשפר את יחס העלות/תועלת שלה.

במחקר אחד המוצג בגיליון, הנטל של עלויות ישירות ועקיפות הנגרמות מבדיקות חוזרות לאחר תוצאה חיובית שגויה (false-positive ) של ממוגרפיה הוערכה ע”י קבוצת חוקרים מפילדפליה. במחקר זיהו החוקרים  1.7 מטופלות בגילים 40-75 אשר עברו ממוגרפיה עם תוצאה שלילית. מהן כ-260 אלף (15%) התבקשו לבצע בדיקה דיאגנוסטית נוספת.

מרבית הנשים (55%) היו בגילאים 50-64, ו-41.5% מהן היו בין 40-49 שנים. נשים בקבוצות גיל צעירות יותר נטו יותר להיקרא לבדיקה חוזרת מאשר מבוגרות יותר (17.9% לעומת 13%).  החוקרים מצאו גם שהייתה שונות בשיעור הבדיקות החוזרות בין איזורים גיאוגרפיים שונים, כאשר בצפון מזרח ארה”ב היה השיעור הגבוה ביותר (21.2%) , ולאחריו במרכז האטלנטיק (19.7%), והנמוך ביותר במערב-מרכז ארה”ב (13.4%).

בנוסף, מטופלות באיזורים כפריים נקראו פחות לבדיקה חוזרת מאשר באיזורים עירוניים (12.8% לעומת 15.4%). 

הבדיקה החוזרת הנפוצה ביותר הייתה ממוגרפיה דיאגנוסטית, אשר נעשה בה שימוש ב-80% מהמקרים. שימוש גם באולטרהסאונד וסקירה ממוחשבת נעשו ב-66% ו-40% מהמקרים.

הבדיקה הלא נחוצה והיקרה ביותר הייתה ביופסיה מכוונת הדמייה שנעשתה ב-11% מהמקרים, והיוותה את מקור העלות הגבוה ביותר עבור המטופלות.

בסה”כ העלות הקשורה לבדיקה חוזרת עבור המטופלות לאחר סקירת ממגורפיה חיובית שגויה הייתה 138 $ בממוצע ו-449$ לנשים שעברו את הביופסיה.

החוקרים מציינים שבנוסף לעלויות הכספיות, יש גם נטל פסיכו-סוציאלי הנופל על הנשים הללו. הבעיה לדעת החוקרים היא השונות הרבה הקיימת בהנחיות ובהמלצות הנוגעות לסקירת סרטן שד אשר מבלבלות גם נשים וגם רופאים .  לדעת החוקרים יש מקום לפתח גישה חדשה לסקירת סרטן שד.

כדוגמא מביאים החוקרים גישת ממוגרפיה תלת מימדית , או טומוסינטיזה של השד. ה-FDA אישר את הטכנולוגיה ולדעת החוקרים זו עשויה להוות הדרך הטובה ביותר לבצע סקירה עבור נשים רבות.

החוקרים מציינים שממוגרפיה תלת מימדית מאפשרת ניתוח חתכים של מילימטר אחד הנסקרים ע”י מערכת ממוחשבת , ואשר מאפשרים הקטנה משמעותית של התוצאות החיוביות שגויות מצד אחד, והגדלת שיעור התוצאות החיוביות הנכונות.  הם מציינים גם שזו הטכנולוגיה הטובה ביותר עבור נשים עם צפיפות שד גבוהה, המהוות כ-40% מהנבדקות.

כידוע , קיים קושי לזהות גידולים סרטניים בנשים עם צפיפות שד גבוהה , ומה שעלול להיראות בבדיקת ממוגרפיה סטנדרטית בטעות כגידול ניתן לזהות כרקמה תקינה בבדיקת ממוגרפיה תלת מימדית, כך שעבור נשים אלה בדיקה ממוגרפיה תלת מימדית עשויה להיות מועילה מאוד.

כמו כן , הם מוסיפים שבדיקת ממוגרפיה בשילוב אולטרהסאונד עשוה להעלות את הדיוק של זיהוי גידולים, אך גם עלולה להתבטא בעלייה בביצוע ביופסיות לא נחוצות.

לדיווח במדסקייפ

J Womens Health (Larchmt). 2014;23 Suppl 1:S1-S2, S3-S9, S11-S19.Editorial,Alcusky et al abstract,Harvey et al abstract

הערת מערכת : כדאי לציין שדווקא פיתוח ישראלי של חברת אוונטוס המאפשר זיהוי אנטיגנים לסרטן שד באמצעות בדיקת דם רגילה עשוי להוות פתרון יעיל עבור נשים שבדיקת הממוגרפיה שלהן לא הייתה דפניטיבית.