Diagnostic radiology

בדיקת הEndoPAT™ מאפשרת לזהות חולים בסיכון גבוה לאירועי לב חוזרים בטווח קצר לאחר השתלת סטנט (הודעת איתמר מדיקל, AHA)

להלן הודעה שהועברה מחברת איתמר מדיקל:

מדובר במחקר רחב היקף, שבוצע ביפן על 528 משתתפים, ופורסם בשבוע שעבר ב- American Heart Association . המחקר הוצג היום בתל אביב במסגרת הרצאתו של פרופ’ אמיר לרמן מ- Mayo Clinic בכנס ICI  2013 Innovations in Cardiovascular Interventions (חדשנות בהתערבות טיפולית בהתקפי לב ושבץ מוחי). הרצאתו של ד”ר לרמן, בנושא שילוב הערכת תפקוד עורקים (תפקוד אנדותל) במסגרת הטיפול הקליני הציגה סדרת מחקרים עם תוצאות מרשימות המוכיחות את יכולת בדיקת הEndoPAT לזהות חולי לב בסיכון לאירוע או אשפוז חוזר.

המחקר היפני הנ”ל מגלה כי בדיקה פשוטה ולא חודרנית שפותחה בישראל, של תפקוד העורקים, האורכת 15 דקות ומבוצעת במשרד הרופא, הוכחה כמדד בלתי תלוי החוזה סיכון גבוה לאירועים לבביים בקרב חולי לב הנמצאים תחת טיפול רפואי סטנדרטי ובפרט אחרי השתלת סטנט.
נבדקים שאובחנו עם תפקוד עורקים נמוך, סבלו מאירועים לבביים בשיעור גבוה פי- 4 לעומת נבדקים שתפקוד העורקים שלהם נמצא תקין, במשך שנתיים עד 5 שנים מיום הבדיקה.המחקר החדש שפורסם בשבוע שעבר מראה כי קיימת קורלציה משמעותית בין תוצאות בדיקת ה EndoPAT לבין התרחשות אירועים לבביים בעתיד הקרוב, כגון אי ספיקת לב, התקף לב, שבץ ואף מוות בחולים בעלי סיכון גבוה.

המחקר הקליני כלל 528 חולי לב בעלי סיכון גבוה שסבלו מתעוקת חזה ותוצאות אקג לא תקינות (ECG ), וניהל אחריהם מעקב במשך 3 שנים בממוצע  בין 2006 ל2011.

מתוך 528 החולים, ב-344 חולים הושתל סטנט. בדיקת ה EndoPAT גילתה כי 32% מאותם חולים רובם אחרי השתלת סטנט עדיין נחשבים כבעלי סיכון גבוה לאירוע לבבי בתקופה יחסית קצרה, אם תפקוד העורקים שלהם אינו תקין. המידע הזה הוא קריטי עבור כ 2.5 מיליון אנשים העוברים השתלת סטנט בארה”ב בכל שנה ומאמינים כי “נרפאו”. זיהוי מוקדם של חולי לב בעלי סיכון גבוה מאפשר שינוי מידי באורח חייהם ושיפור התנהלותם הרפואית.

American Heart Association, 7272 Greenville Avenue,Journal of the American Heart AssociationThe doi: 10.1161/JAHA.113.000426 2013;2:e000426; originally published November 25, 2013;J Am Heart Assoc.

 בהודעת איתמר מדיקל מובאות גם ההתיחסויות הבאות למימצאי המחקר 
המחקר יכול להוות צעד משמעותי לקראת דיאגנוזה אישית עבור מיליון מטופלים בעלי סימפטומים או הלוקים במחלת לב, המאמינים שהטיפול הרפואי הסטנדרטי או הליכים פולשניים כגון השתלת סטנט מגנים עליהם מפני אירועים לבביים עתידיים- דבר שהמחקר מוכיח כאופטימי מידי”, אמר גלעד גליק, מנכ”ל איתמר מדיקל.

המחקר מראה שהניסיון לשלוט בגורמי הסיכון המסורתיים כמו כולסטרול ועישון אינו מספיק ללא בחינה של תפקוד העורקים ואפילו בדיקות פולשניות כמו צנתור אבחוני והשתלת סטנט אינם מספיקים. 
טכנולוגית ה EndoPAT , אשר אומצה לאחרונה על ידי ‘North-Shore LIJ healthcare system , וביה”ח שיבא תל השומר שימשה במשך למעלה מעשור במוסדות מחקריים. המחקר הזה מצטרף לשורה של מחקרים שסוללים את דרכה של הטכנולוגיה ליישום קליני נרחב .

“המחקר האחרון, המהווה אבן דרך משמעותית, הינו הרחבה של מחקרים קודמים ומדגים את חשיבות הערכת תפקוד העורקים, לשם מניעת אירועים לבביים בחולים שעברו התערבות טיפולית כגון צנתור. המחקר מדגיש את הצורך והחשיבות בשילוב הבדיקות הללו בשגרת הטיפולים הרפואיים שלנו, וראוי לתשומת ליבה של הקהילה הרפואית”, אמר ד”ר אמיר לרמן, פרופסור לרפואה, ראש המחלקה הקרדיווסקולרית, Mayo Clinic , רוצ’סטר, מינסוטה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • רמות AMH בגיל צעיר מנבאות תסמיני מנופאוזה בגיל מבוגר (Menopause)

    רמות AMH בגיל צעיר מנבאות תסמיני מנופאוזה בגיל מבוגר (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות AMH (או Anti-Mullerian Hormone) נמוכות יותר בשנות ה-30 לחייהן מלווה בהופעה מוקדמת יותר של מנופאוזה ושכיחות גבוהה יותר של יובש נרתיקי, אך פחות תסמינים פסיכולוגיים לאחר למעלה מעשור. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין רמות AMH בנשים הרות באמצע […]

  • טיפול בוויגובי משפר רמה תפקודית בחולים עם השמנה ואי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    טיפול בוויגובי משפר רמה תפקודית בחולים עם השמנה ואי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    בחולים עם אי-ספיקת לב על-רקע השמנה עם מקטע פליטה שמור, טיפול ב-Semaglutide במינון 2.4 מ”ג (וויגובי) לווה בשיפור גדול יותר במצב התפקודי לפי סיווג NYHA (או New York Heart Association) בהשוואה לפלסבו, כך עולה ממחקרי STEP-HFpEF, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. החוקרים השלימו ניתוח של נתוני מחקרי STEP-HFpEF ו-STEP-HFpEF DM […]

  • בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Digestive Disease Week. באופן ספציפי יותר, תעד סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים עם דלקת כבד אוטואימונית (Autoimmune Hepatitis) ודלקת ראשונית של דרכי המרה (Primary Biliary Cholangitis). החוקרים השלימו מחקר עוקבה רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה