נגעים ציסטיים בחלק האחורי של הברך בילדים, המכונים ציסטות פופליטאליות או ציסטות ע”ש בייקר, (Baker cyst – BC ) לרוב אינם גורמים לתלונות וסיבתם אינה ליקוי מפרקי. מקורם בד”כ בבורסה שבין הראש המדיאלי של ראש הגסטרוקנמיוס לבין הסמיממברנוזוס. לבורסות אלו נטייה טבעית להיעלם, אך יש מעטים שעדיין הממליצים על הרחקה כירורגית של הציסטות. המחברים מבחינים שני סוגי ציסטות. סוג 1 מקורן בבורסה הגסרוקנמיוס-סמיממברנוזוס או בבורסה הסובגסטרוקנמיוס. סוג 2 מקורן בשתי הבורסות הנ”ל

מטרת העבודה הייתה לעקוב בעזרת MRI ולתעד מהו המהלך הטבעי של ציסטות אלו,

שיטות: מחקר רטרוספקטיבי בו נסקרו התיקים הרפואיים של 17 מטופלים עם 20 ציסטות שטופלו בבית החולים בין 1995-2009. 15 בנים (17 ברכיים) ו 2 בנות. גיל ממוצע 5.6 שנים (טווח 1.8-11.4 שנים). כולם טופלו שמרנית. המעקב בוצע ע”י בדיקות אולטראסאונד. בדיקות MRI בוצעו ל13 מטופלים (16 ברכיים) לבקשת ההורים ולאחר היעלמות הציסטות שוב לבקשת ההורים. במחקר נכללו מטופלים שזמן המעקב המינימלי היה שנה .   

תוצאות: ב 6 ציסטות מתוך ה 20 דיווחו המטופלים על כאב לפני הגיעם לראשונה לבית החולים. במהלך המעקב אף חולה לא התלונן על כאב או רגישות הקשורים לציסטה. על סמך ממצאים קליניים ו/או ממצאי הדמיית על קול, מחצית מהציסטות נעלמו במהלך המעקב, 35% קטנו בגודלן, 2 לא השתנו וציסטה אחת גדלה.

ממצאי הדמייה: על סמך בדיקות MRI שבוצעו ב 16 ציסטות, לא היה לציסטות קשר למפרק הברך, לא היה ריבוי נוזל תוך מפרקי בברך או פתולוגיה אחרת בברך. 11 ציסטות התאימו לסוג 1, כולן מקורן בבורסה הגסרוקנמיוס-סמיממברנוזוס, 5 לסוג 2 (מקורן ב 2 הבורסות). מבחינת המהלך הטבעי לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בין שתי הציסטות.

דיון: במאמר מ 1997 טענו לאנג (Lang IM ) וחבריו על סמך ממצאיMRI  כי מקור הציסטות הפוליטאליות הוא דליפת נוזל תוך מפרקי מהברך הגסרוקנמיוס-סמיממברנוזוס. בעבודות מאוחרות יותר כמו בעבודה זו, לא נמצא קשר בין הציסטות הפופליטאליות למפרק הברך עצמו.  

המחברים טוענים כי הציסטות מקורן בבורסה של גסרוקנמיוס-סמיממברנוזוס, ובמקרה התפשטות, הנוזל מבורסה זו מערב גם את הבורסה הסובגסטרוקנמיוס. לדעתם, כאשר יש כאב, מקורו בהתפשטות הציסטה בשלבי גדילתה, והוא נובע מלחץ. כאשר הציסטה מפסיקה לגדול או מתחילה לסגת, הכאב נעלם.

אין הצדקה לנתח ציסטות אלו, אך יש לזכור כי משך הזמן המינימלי להיעלמות הציסטות על סמך MRI הוא כשנה וחצי.

במקרים נדירים ציסטות הנובעות מפתולוגיה בסחוס המפרקי או ממחלת ליים, יכולות לחקות ציסטות פופליטאליות, אך במקרים אלו קיים נוזל תוך מפרקי בברך. לפיכך מציאות נוזל תוך מפרקי בברך וציסטה הדומה לציסטה פופליטאלית מחייבים המשך בירור. 

סיכום: בילדים, ציסטות פופליטאליות ללא נוזל תוך מפרקי, הן ממצא שפיר אשר נעלם ללא כל התערבות. 

Natural History of Popliteal Cysts in the Pediatric Population.  Akagi,R.  Saisu T.  Segawa Y. Sasho T. Moriya H. Takahashi K. Kamegaya M. J Pediatr Orthop 2013;33:262268

הערות העורך: המאמר מחזק את הגישה השמרנית הנהוגה בטיפול בציסטות פופליטאליות בילדים. האיבחון מבוסס על אנמנזה, בדיקה פיזיקלית ולרוב גם בדיקת על קול פשוטה. במקרים הקלאסיים אין צורך בהרחבת הבירור. למרות זאת בבית החולים ביפן בו עבדו המחברים בוצעו בדיקות MRI ובחלק מהמקרים יותר מאחת לאותו נבדק. המחברים התפתלו למדי בסוף המאמר בניסיון לתרץ מדוע בוצעו בדיקות אלו. בדיקות MRI בוצעו לבקשת ההורים אשר ביקשו לשלול אבחנה חמורה יותר. כך נכתב במקור:

“Because there is always the possibility that something other than benign cyst existed, however small, some parents had to be reassured more than others that a more serious diagnosis was not the case”.

ועוד הסבירו כי על פי שיטת הביטוח הרפואי ההורים יכלו לבקש בדיקות MRI  חוזרות בתשלום זעום.

באמת לא ברור, וזו בפירוש רפואה לא נכונה. לחץ של הורים או של מטופל לאבחן בסבירות גבוהה, אינו סיבה לביצוע בדיקת עזר, אם לרופא יש ספק, הבדיקה אמורה להתבצע בכל המקרים. מציאותה של בדיקה זולה או זמינה אינה סיבה לבצעה.