Diagnostic radiology

קולונוסקופיה וירטואלית עשויה לזהות גם גידולים מחוץ למעי הגס (מתוך Radiology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אפריל 2010 של ה-Radiology, עולה כי בקרב משתתפים בריאים שעברו סקירה שגרתית באמצעות CT-קולונוגרפיה (“קולונוסקופיה וירטואלית”) נצפה שיעור גידולים של כ-1 ל-200 מקרים, מרביתם גידולים מחוץ למעי הגס.

החוקרים מציינים כי מרבית המקרים זוהו בשלב מוקדם ולכן עד כה נצפו תוצאות חיוביות. לדבריהם, בשנת 2009 קבעו תכניות הביטוח הרפואי הציבוריות בארה”ב כי אין אישור לכיסוי הבדיקה במסגרת הביטוח, בשל היעדר די ראיות לכך שהבדיקה מובילה ליתרון במטופלים אסימפטומטיים עם סיכון בינוני לסרטן המעי הגס. לאור התוצאות הם כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש ב-CT-קולונוגרפיה כבדיקת סקר לגידולי המעי הגס, ומדגישים כי ייחוד הבדיקה הוא ביכולתה להעריך גם מבנים חיצוניים למעי.

זהו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 10,286 משתתפים בגיל ממוצע של 59.8 שנים, מהם 5,388 גברים ו-4,898 נשים, אשר עברו בדיקת סקר שגרתית לסרטן המעי הגס באמצעות CT-קולונוגרפיה בשנים 2004-2008. החוקרים בדקו את שיעור הגידולים שזוהו באמצעות בדיקות הסקר, ובדקו את שלב הגידול, הטיפול שניתן והתוצאות הקליניות של החולים.

מתוצאות המחקר עולה כי ב-58 משתתפים (0.56%) אובחן פתולוגית גידול ממאיר ללא חשד מקדים, כולל 22 מקרים (0.21%) של סרטן המעי הגס ו-36 (0.35%) מקרים של גידולים מחוץ למעי.

החוקרים מדווחים כי הגיל הממוצע של החולים שאובחנו עם ממאירות היה 60.8 שנים, בעוד שהגיל הממוצע של משתתפים שלא אובחנו עם ממאירות היה 59.8 שנים (p=0.32).

הגידולים מחוץ למעי שאובחנו כללו גידול כליה מסוג Renal Cell Carcinoma ב-11 משתתפים, סרטן ריאה ב-8 משתתפים, לימפומה מסוג Non-Hodgkins ב-6 משתתפים, וגידולים שונים ב-11 משתתפים. 53.4% מהגידולים אובחנו בשלב I או שהיו ממוקמים בעת האבחנה. 6 משתתפים סבלו מגידול בשלב II, 12 מגידול בשלב III, ו-7 אובחנו עם מחלה בשלב IV, והחוקרים מציינים כי ב-2 משתתפים שסבלו מגידולי קרצינואיד נצפתה מעורבות בלוטות לימפה אזוריות.

46 חולים (79.3%) עברו כריתה כירורגית (n=43) או אנדוסקופית (n=3) של הגידול, ו-2 משתתפים עם גידולי כלייתי עברו אבלציה מילעורית של הגידול. כמו כן, 19 חולים (32.8%) קיבלו טיפול כימותרפי או הורמונאלי, ו-7 חולים (12.1%) טופלו בהקרנות.

משך המעקב הממוצע במחקר היה 30.2 חודשים (טווח 12-56 חודשים), במרווחים של שנה לפחות. החוקרים כותבים כי בזמן בדיקת המעקב האחרונה, 45 מ-58 החולים (93.1%) היו בחיים, ומרביתם במצב בריאותי טוב וללא עדות למחלה. לדבריהם, לא נצפתה התקדמות של המחלה בחולים עם גידולים בשלב I, II או מחלה ממוקמת בעת האבחנה. הם מציינים כי 3 חולים נפטרו כתוצאה מהממאירות, כולל חולה אחד עם גידול גרורתי של המעי הגס, חולה אחד עם קרצינומה ברונכוגנית גרורתית, וחולה אחד עם מזותליומה ממאירה, ומדגישים כי ב-3 המקרים החולים סבלו ממחלה מתקדמת בעת האבחנה. במחקר נצפה מקרה מוות נוסף, שאינו היה קשור לממאירות.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי CT-קולונוגרפיה עשויה לספק הערכה מקיפה יותר לעומת בדיקות הסקר האחרות לסרטן המעי הגס. הם מסבירים כי הבדיקה יכולה לזהות ממאירויות מחוץ למעי, מפרצת של אבי העורקים הבטני, ואף אוסטיאופורוזיס ומצבים אסימפטומטיים אחרים.

הם מציינים כי במרבית המקרים הבדיקה שוללת קיום של מחלה משמעותית, אך מדגישים כי בכ-6% מהמקרים מתקבל ממצא חשוד, הדורש בדיקות הדמיה נוספות, ובמחצית ממקרים אלו הממצא החשוד מתברר כמשמעותי קלינית. חסרונות הבדיקה כוללים חרדה, חוסר נוחות, סיבוכים אפשריים, ועלויות נוספות הכרוכות בהמשך בירור הדמייתי של ממצאים מקריים. בין היתרונות ניתן לציין את האפשרות לאבחן גידולים ממאירים בשלב מוקדם, בו הסיכוי לריפוי הוא גבוה, וכן את היכולת לזהות ממצאים מחוץ למעי.

לדברי מומחית מהתחום, במהלך בדיקת ה-CT-קולונוגרפיה נערכת סריקה של חלל הבטן והאגן, ולכן ניתן להעריך בפירוט אנטומי רב מבנים מחוץ למעי. המומחית הסבירה כי בקרב חברות הביטוח עלו דאגות כי ביצוע הבדיקה עלול להוביל לעלויות נוספות בשל הצורך להעריך ממצאים מקריים המתגלים מחוץ למעי, וציינה כי תוצאות המחקר הנוכחי מעידות כי הבדיקה עשויה לחסוך עלויות, בשל זיהוי מוקדם של גידולים ממאירים אסימפטומטיים.

Radiology. 2010;255:83-88

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה