בחולים עם סוכרת מסוג 2 שעברו לטיפול ב- Tirzepatide(מאונג’רו) במקום העלאת מינון טיפול ב-Dulaglutide (טרוליסיטי) תועדה ירידה גדולה יותר במשקל הגוך ושיפור איזון גליקמי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.
מדגם המחקר כלל חולים עם המוגלובין מסוכרר בטווח 7-9.5%, מדד מסת גוף של 25 ק”ג/מ2 ומעלה, אשר היו תחת טיפול ב-Dulaglutide במינון 0.75 מ”ג או 1.5 מ”ג. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת Tirzepatide (139 חולים) או Dulaglutide במינון גבוה יותר (143 חולים). מינוני הטיפול התרופתי הועלו ל-15 מ”ג של Tirzepatide או 4.5 מ”ג של Dulaglutide, או למינון המקסימאלי שהמשתתפים יכלו לסבול.
התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי בהמוגלובין מסוכרר מתחילת המחקר ועד לאחר 40 שבועות. התוצא המשני של המחקר היה השינוי במשקל הגוף במהלך אותה תקופת זמן.
החוקרים מדווחים כי השינוי בהמוגלובין מסוכרר במהלך תקופת המחקר עמד על 1.44%- עם Tirzepatide ועל 0.67% עם Dulaglutide (הבדל משוער בין הטיפולים של 0.77%-, רווח בר-סמך 95% של 0.98%- עד 0.56%-).
מהנתונים עולה 21.3% מהחולים בזרוע הטיפול ב- Tirzepatide השיגו ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-5.7%, זאת בהשוואה ל-2.4% מאלו תחת טיפול ב-Dulaglutide. במקביל, השינוי במשקל הגוף מתחילת המחקר עד לאחר 40 שבועות עמד על 10.5- ק”ג עם Tirzepatide ועל 3.6- ק”ג עם Dulaglutide (הבדל משוער בין הטיפולים של 6.9- ק”ג, רווח בר-סמך 95% של 8.3- עד 5.5- ק”ג).
החוקרים כותבים כי 58% ו-6.8% מהחולים בזרוע הטיפול ב- Tirzepatide ובזרוע Dulaglutide השיגו ירידה של לפחות 10% במשקל הגוף, בהתאמה, סף אשר הוכח כבעל השפעה על מהלך מחלה.
אירועים חריגים חמורים דווחו ב-7.2% מהמטופלים ב- Tirzepatide וב-7% מהמטופלים ב-Dulaglutide, כאשר האירועים החריגים הנפוצים ביותר כללו בחילה ושלשול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי החלפת טיפול מ-Dulaglutide לטובת Tirzepatide הובילה לתוצאות טובות יותר מבחינת איזון גליקמי והפחתת משקל, בהשוואה להעלאת מינון Dulaglutide. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם להחלפת הטיפול התרופתי השפעה על התוצאות בטווח הארוך.
Ann Intern Med, April 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!