היפוגליקמיה בקרב חולי סוכרת מסוג 1 קשורה לתמותה ותחלואה, במיוחד כאשר המודעות להיפוגליקמיה לקויה. מחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים מצא גורמים מגנים, לצד גורמי סיכון ידועים, מפני מודעות לקויה להיפוגליקמיה, ובכך עשוי לסייע בשיפור הניהול של אנשים עם מודעות לקויה להיפוגליקמיה. הגורמים המגנים שמצא המחקר היו טיפול במשאבת אינסולין וחינוך שמטרתו שיפור מיומנויות בפתרון תקלות.
מחקר חתך זה כלל 288 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 (גיל ממוצע, 50.4 ± 14.6 שנים; גברים, 36.5%; משך סוכרת, 17.6 ± 11.2 שנים; רמת HbA1c ממוצעת, 7.7 ± %), שחולקו למטופלים עם מודעות לקויה להיפוגליקמיה ולמטופלים עם מודעות תקינה להיפוגליקמיה. המודעות להיפוגליקמיה הוערכה באמצעות שאלון Clarke.
המחקר הראה כי השכיחות של מודעות לקויה להיפוגליקמיה הייתה 19.1%. נוירופתיה היקפית סוכרתית הייתה קשורה לסיכון מוגבר למודעות לקויה להיפוגליקמיה (יחס סיכויים [OR] 2.63; רווח בר סמך של 95% [CI] 1.13-5.91; P = 0.014), בעוד שטיפול תת עורי מתמשך באינסולין וציוני מיומנות לפתרון בעיות הקשורות להיפוגליקמיה נמצאו כקשורים לסיכון מופחת למודעות לקויה להיפוגליקמיה (OR, 0.48; 95% CI, 0.22-0.96; P = 0.030; ו-OR, 0.54; 95% CI, 0.37-0.78; P = 0.001, בהתאמה).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!