במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שקיבלו מרשם לטיפול באינסולין תועד סיכון גבוה יותר לשברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים ושברי ירך, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול במטפורמין, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 6,693 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 בגילאי 50 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 65.8 שנים; 47.7% נשים) בין השנים 2008-2012. החולים סווגו לקבוצות לפי הטיפול התרופתי שקיבלו למשך לפחות שנה אחת: מטפורמין בלבד; אינסולין בלבד; סולפוניל-אוריאה בלבד; מעכב DPP-4 עם מטפורמין; אינסולין עם מטפורמין; סולפוניל-אוריאה עם אינסולין; סולפוניל-אוריאה עם מטפורמין; מעכב DPP-4 עם מטפורמין ואינסולין; וסולפוניל-אוריאה עם אינסולין ומטפורמין.
מטרת המחקר הייתה להשוות את הסיכון לשברים בקרב חולים תחת משטרי טיפול שונים לסוכרת, אל מול אלו שטופלו במטפורמין בלבד.
לאורך מעקב חציוני של 3.6 שנים תועדו שיעורי היארעות שברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים של 8.36 ל-1,000 שנות-אדם, עם שיעורי היארעות שבר ירך של 1.53 ל-1,000 שנות-אדם. לאחר תקנון לגיל, מין, מדד מסת גוף, מחלות רקע ותרופות כולל תרופות לאוסטיאופורוזיס, הסיכון לשבר אוסטיאופורוטי מג’ורי היה גבוה כפליים (יחס סיכון של 2.03, רווח בר-סמך 95% של 1.32-3.11) והסיכון לשבר ירך היה גבוה פי חמש (יחס סיכון של 5.33, רווח בר-סמך 95% של 2.78-10.21) בקרב אלו שטופלו באינסולין בלבד, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול במטפורמין בלבד.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה סיכון מוגבר משמעותית לשברים בקרב מטופלים באינסולין בלבד עם ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7% ומדד מסת גוף קטן מ-25 ק”ג/מ2. הסיכונים לא היו שונים באופן מובהק סטטיסטית בקרב אלו שטופלו באינסולין בלבד בהשוואה לאלו שקיבלו אינסולין עם מטפורמין.
המנגנון המשוער בבסיס הסיכון המוגבר לשברים עם אינסולין נוגע בעיקר לסיכון להיפוגליקמיה והמנגנונים בבסיס הסיכון המופחת עם שילוב אינסולין עם מטפורמין עשויים לנבוע מהשפעה מגנה של מטפורמין על העצם, או הפחתת מינון אינסולין כאשר ניתן בשילוב עם מטפורמין, העשויה להפחית את הסיכון להיפוגליקמיה.
החוקרים מדגישים את חשיבות המעקב אחר חולים המטופלים באינסולין או סולפוניל-אוריאה לאור הסיכון המוגבר לשברים בקרב מטופלים בתכשירים אלו, בהשוואה למטופלים במטפורמין בלבד. כמו כן, הסיכון לשברים בקרב מטופלים באינסולין היה גבוה יותר בקרב חולי סוכרת לא-שמנים ומאוזנים היטב, רמז לחשיבות הערכת סיכון שברים פעילה, בפרט בחולים אלו.
מתוך כנס ה-Endocrine Society
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!