היעילות והבטיחות של Dulaglutide במינון גבוה בחולים עם סוכרת מסוג 2 (מתוך Diabetes Care)

במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול במטפורמין, העלאת מינון Dulaglutide (טרוליסיטי) מ-1.5 מ”ג ל-3.0 מ”ג או 4.5 מ”ג הובילה לירידה תלוית-מינון ובעלת חשיבות קלינית בריכוז המוגלובין מסוכרר ובמשקל הגוף, לצד פרופיל בטיחות דומה.

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות והבטיחות של Dulaglutide במינונים של 3.0 מ”ג ו-4.5 מ”ג, אל מול מינון של 1.5 מ”ג, בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול במטפורמין. החוקרים בחנו שני תוצאי יעילות: משטר טיפול (ללא תלות בהפסקת טיפול או טיפול הצלה) ויעילות (תחת טיפול ללא טיפול הצלה).

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול חד-שבועי ב-Dulaglutide במינון 1.5 מ”ג, 3.0 מ”ג, או 4.5 מ”ג, למשך 52 שבועות. המטרה העיקרית הייתה לקבוע את העדיפות של Dulaglutide במינון 3.0 מ”ג ו/או 4.5 מ”ג, בהשוואה למינון של 1.5 מ”ג, בכל הנוגע להפחתת המוגלובין מסוכרר לאחר 36 שבועות. מטרות משניות כללו שינוי במשקל הגוף.

מדגם המחקר כלל 1,842 משתתפים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בתחילת המחקר של 8.6%, מדד מסת גוף התחלתי של 34.2 ק”ג למטר בריבוע. לאחר 36 שבועות, הטיפול ב-Dulaglutide במינון 4.5 מ”ג הוביל לירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר, בהשוואה לטיפול במינון 1.5 מ”ג (הערכה לפי משטר טיפול: ירידה של 1.77% לעומת 1.54%, בהתאמה, p<0.001; הערכה לפי יעילות: ירידה של 1.87% לעומת 1.53%, בהתאמה, p<0.001)

טיפול ב-Dulaglutide במינון 3.0 מ”ג היה עדיף על טיפול במינון 1.5 מ”ג להפחתת המוגלובין מסוכרר בהערכת היעילות (p=0.003), אך לא בהערכת משטר הטיפול (P=0.096). הטיפול ב-Dulaglutide במינון 4.5 מ”ג היה עדיף על הטיפול במינון 1.5 מ”ג להפחתת משקל לאחר 36 שבועות לפי שתי ההערכות (משטר טיפול: 4.6- לעומת 3.0- ק”ג, p<0.001; יעילות: 4.7- לעומת 3.1- ק”ג, p<0.001).

אירועים חריגים נפוצים לאורך 36 שבועות המחקר כללו בחילות (13.4%, 15.6% ו-16.4% מהמטופלים במינון 1.5, 3.0 ו-4.5 מ”ג, בהתאמה) והקאות (5.6%, 8.3% ו-9.3%, בהתאמה).

ממצאי המחקר מעידים על יעילות מינון גבוה יותר של Dulaglutide בחולים עם סוכרת מסוג 2 אשר אינם מאוזנים היטב תחת טיפול במטפורמין.

Diabetes Care 2021 Jan

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן