בחולים עם סוכרת מסוג 2 המטופלים ב-Liraglutide (ויקטוזה) או Dulaglutide (טרוליסיטי), מעבר לטיפול בזריקות Semaglutide (אוזמפיק) מוביל לירידה נוספת בהמוגלובין מסוכרר ובמשקל הגוף, כך עולה מנתוני עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Diabetes Therapy. עוד מדווחים החוקרים כי במרבית החולים, הטיפול ב-Semaglutide נסבל היטב.
מחקר REALISE-DM הינו המחקר הראשון המספק עדויות עולם-אמיתי להערכת היעילות והסבילות של Semaglutide בחולים שטופלו קודם לכן באנאלוגים אחרים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon-Like Peptide).
החוקרים השלימו ניתוח להערכת יעילות הטיפול ב-Semaglutide במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, אשר היו תחת טיפול במינון יציב של Liraglutide או Dulaglutide טרם המעבר לטיפול ב-Semaglutide. התוצא העיקרי היה השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר. תוצאים משניים כללו את השינויים במשקל הגוף ומדד מסת הגוף, הופעת תופעות לוואי במערכת העיכול והפסקת הטיפול.
מהתוצאות עולה כי שישה חודשים לאחר ש-164 החולים במחקר החליפו לטיפול ב-Semaglutide, ריכוז המוגלובין מסוכרר ירד ב-0.65% מערך התחלתי של 7.9%. לצד זאת, נרשמה ירידה של 1.69 ק”ג במשקל הגוף וירידה של 0.59 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף.
באשר לבטיחות הטיפול, החוקרים מדווחים כי 19 חולים (11.6%) פיתחו תופעות לוואי גסטרואינטסינאליות לאחר המעבר לטיפול ב-Semaglutide.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מעבר מ-Liraglutide או Dulaglutide לטיפול ב-Semaglutide הוביל לשיפור נוסף של האיזון הגליקמי ומשקל הגוף בחולים עם סוכרת מסוג 2. למרות שתועד מספר קטן של תופעות לוואי גסטרואינטסינאליות, הטיפול ב-Semaglutide נסבל היטב במרבית החולים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!