במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר DAPA-HF, מהם עולה כי היעילות והבטיחות של טיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) היו עקביות בתתי-קבוצות שונות של מטופלים במשתנים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר DAPA-HF, הטיפול ב-Dapagliflozin הפחית את הסיכון להחמרת אי-ספיקת לב ותמותה בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. כעת ביקשו החוקרים לבחון את הסבילות והיעילות של Dapagliflozin בהתאם לטיפול במשתנים לאחר הקצאה אקראית לטיפול ב-Dapagliflozin או פלסבו.
החוקרים בחנו את ההשפעות של הטיפול במחקר במספר תתי קבוצות: משתתפים שלא קיבלו טיפול במשתנים, חולים שטופלו במשתנים במינון מקביל ל-40 מ”ג של פוסיד ביום, או במינון גבוה או נמוך מזאת. התוצא המשולב העיקרי כלל תמותה עקב מחלות לב וכלי דם או אירוע החמרת אי-ספיקת לב, כל אחד מהמרכיבים הללו בנפרד, תמותה מכל-סיבה ותסמינים.
מבין 4,616 חולים עם נתונים זמינים, 736 חולים (15.9%) לא נטלו טיפול במשתנים, 1,311 חולים (28.4%) נטלו טיפול במינון נמוך מ-40 מ”ג של פוסיד, 1,365 חולים (29.6%) נטלו טיפול במשתנים במינון מקביל לפוסיד במינון 40 מ”ג ו-1,204 חולים (26.1%) נטלו טיפול במשתנים במינון גבוה יותר.
בהשוואה לפלסבו, טיפול ב-Dapagliflozin הפחית את הסיכון לתוצא העיקרי בכל אחד מתתי הקבוצות הללו, עם יחסי סיכון של 0.57 (רווח בר-סמך 95% של 0.36-0.92), 0.83 (רווח בר-סמך 95% של 0.63-1.10), 0.77 (רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.99) ו-0.78 (רווח בר-סמך 95% של 0.63-0.97), בהתאמה.
יחס הסיכון בחולים שנטלו טיפול כלשהו במשתנים עמד על 0.78 (רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.90). השיפור בתסמינים ובסבילות הטיפול היה דומה בכל תתי הקבוצות לפי טיפול במשתנים.
החוקרים מדווחים כי מינון הטיפול במשתנים לא השתנה במרבית החולים לאורך המעקב וכי לא תועד הבדל משמעותי במינון הממוצע של המשתן בין מטופלים ב-Dapagliflozin ובין אלו בקבוצת הפלסבו.
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי הטיפול ב-Dapagliflozin נמצא יעיל ובטוח בחולים ללא תלות בטיפול במשתנים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!