Diabetes

ניטור סוכר באמצעות מד-סוכר רציף עשוי לסייע לעמוד ביעדי המוגלובין מסוכרר ואירועי היפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Care)

במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 1 קשה לעמוד ביעד המוגלובין מסוכרר, לצד עמידה ביעד משך הזמן בו מדדי הסוכר מצויים בטווח היפוגליקמיה. עם זאת, העדויות מצביעות על תוצאות טובות יותר כאשר ניטור הסוכר מבוסס על מד סוכר רציף, בהשוואה למדידות סוכר עצמיות.

על-פי ההנחיות העדכניות, בחולים עם סוכרת מסוג 1 משך הזמן במהלך היום בו ערכי סוכר נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל צריך להיות קטן מ-4.0% ומשך הזמן בו ערכי הסוכר נמוכים מ-54 מ”ג/ד”ל צריך להיות קטן מ-1.0%. במחקר GOLD נכללו 161 חולים עם סוכרת מסוג 1 תחת טיפול בזריקות אינסולין מרובות כל יום אשר חולקו באקראי לניטור סוכר רציף או לטיפול קונבנציונאלי עם ניטור עצמי של רמות הסוכר בדם. החוקרים בחנו את הקשר בין משך הזמן בטווח היפוגליקמיה ובין ממוצע הסוכר וריכוז המוגלובין מסוכרר.

החוקרים מדווחים כי משך הזמן שבילו החולים עם ערכי סוכר בטווח היפוגליקמיה (מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל ומתחת ל-54 מ”ג/ד”ל) עלה משמעותית עם ירידה בריכוז הממוצע של המוגלובין מסוכרר ושל רמות סוכר בדם, הן תחת מד סוכר רציף והן עם טיפול קונבנציונאלי.

במהלך שימוש במד סוכר רציף, 24  חולים (57.1%) עם ריכוז המוגלובין מסוכרר קטן מ-7.5% בילו פחות מ-1.0% מהזמן עם ערכי סוכר בטווח היפוגליקמיה עם ערכי סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל ו-23 חולים (54.8%) בילו פחות מ-4.0% מהזמן עם ערכי סוכר בטווח היפוגליקמיה עם ערכי סוכר מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל.

במהלך השימוש במד סוכר רציף, הזמן הממוצע בטווח היפוגליקמיה בקרב חולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של 7.0% עמד על 5.4% (סוכר מתחת ל70 מ”ג/ד”ל) ועל 1.5% (סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל). השיעורים המקבילים במהלך שימוש במדידות סוכר עצמיות עמדו על 9.2% ו-3.5%, בהתאמה.

בחולים עם ערכי סוכר ממוצעים של 144 מ”ג/ד”ל בילו 4.9% יותר מזמנם עם מדידות סוכר מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל ו-2.8% יותר מזמנם עם ערכי סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל במהלך מדידות סוכר עצמיות, בהשוואה למדידות סוכר באמצעות מד סוכר רציף.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השגת היעדים הנוכחיים של משך הזמן עם מדידות סוכר בטווח היפוגליקמיה, תוך עמידה ביעד המוגלובין מסוכרר, הינה משימה מאתגרת בחולים עם סוכרת מסוג 1 תחת טיפול בזריקות אינסולין יומיות, בין אם ניטור הסוכר מבוצע עם מד סוכר רציף או מדידות סוכר עצמיות. עם זאת, עם השימוש במד סוכר רציף היקף הזמן בו מדידות הסוכר בטווח היפוגליקמיה היה קטן משמעותית, בהשוואה למצב עם מדידות סוכר עצמיות, בטווח רחב של ערכי המוגלובין מסוכרר.

Diabetes Care 2020 Jul

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה